המתנגדים אומרים שבוגרי לימודי מדעים, מתמטיקה ואנגלית ברמות גבוהות יהיו יצרניים ויהפכו לטייסים הטובים בעולם ולמפתחי תוכנה ויזמים שיעשו אקזיטים, וטוענים שההייטק הוא ענף היצוא שבזכותו המשק הישראלי חי, משגשג ורווחי.
אבל האם ניתן מרחב לחשיבה שונה, למשל, שכסף והצלחה כלכלית אינם הערכים היחידים, הבלעדיים, שלשמם אנחנו לומדים ובשבילם אנו חיים?
הנה דל"פ (דעה לא פופולרית): ישראל חייבת לאפשר גם לימודי גמרא, ללא ליבה. המדינה בהחלט יכולה להרשות לעצמה לתקצב חברת לומדים מוגבלת, שמתמסרת ללימודי רוח קדחתניים, דתיים. יש להם יתרונות ברורים במישור השכלי, החשיבתי. בהנחה שלימודי מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה ממילא נלמדים ברוב בתי הספר בארץ, וכידוע, אינם בהכרח מתאימים לכולם, מה ייגרע מהעולם אם המדינה תתקצב גם לימודים נטולי ליבה?
ידוע שבוגרי לימודי גמרא ניחנים במהירות מחשבה, יכולת הבחנה בין עיקר לטפל, הבנת מבנים לוגיים והסקה מהפרט אל הכלל. התפלפלות בלימודי משנה מציגה דרכי חשיבה שונות ומגוונות, וכן, בהחלט לא מערביות - ויכולים להיות לזה גם יתרונות.
ידוע שמערכת החינוך הממלכתית הכללית נמצאת במשבר תהומי. התלמידים דבוקים לטלפונים סלולריים ששוטפים את מוחם במיני זוטות ורכילויות, ובחדשות קיצוניות, חלקן הגדול אינו נכון. הם מולעטים בכוכבי טיקטוק ריקניים וחלולים. רבים מהתלמידים פזורי דעת ומאותגרי קשב וריכוז.
כמעט מדהים שבאותו זמן תלמידים באותו גיל דנים בשקידה על פסוק מהגמרא שמשלב ידע משפטי עם היבט מוסרי ודורש ריכוז-על, יכולת ניתוח וכיווני חשיבה שונים ומגוונים.
היה אפשר לצפות מהחברה הכללית שתשלב את בוגרי מערכת החינוך החרדית, ותזמין אותם לצוותי הנהגה של ניהול המדינה, הצבא והרפואה ואולי אף לאולפני הטלוויזיה.
הטיעון מובן, אבל היוהרה לא. כלומר, האם בהכרח תלמידים בתיכון ממלכתי הם יצורים משוכללים, משכילים ואינטליגנטיים יותר מאשר בחורי ישיבה שלומדים תושב"ע?
חובת לימודי תוכנית היסוד היא אקסיומה שמעטים מאתגרים אותה או מביאים מולה זווית ראייה שונה. למשל, שהעולם אינו נע רק סביב טילים ויירוטים, ומדינה לא מתפתחת רק מהייטק ולימודי הנדסה.
את החברה החרדית אפשר להבין, היא תופסת את הכנסת לימודי הליבה כאיום על השקפתה. החרדים מפחדים להתקלקל עם לימודי חול, ורואים בהם עול. מה שמפליא הוא שהמערביים הליברלים הפתוחים לכאורה, אלה שמקדשים את החשיבה מחוץ לקופסה, דווקא הם אלה שסגורים ואטומים. הם הראשונים שהיו אמורים להבין ואף להכיל בוגרי לימודים שונים, שניזונים מחוכמה והשכלה שהיא לאו דווקא מדעים מדויקים או מתמטיקה ברמה גבוהה.
אפרופו העולם, בקוריאה הדרומית ובסין קיימת הערכה רבה למה שנתפס כ"סוד ההצלחה היהודי". הדבר בא לידי ביטוי בפופולריות של עיבודים נגישים לסיפורי התלמוד ואימוץ שיטות למידה בחברותא, מתוך ניסיון לפצח את המודל שהוביל לריבוי הישגים יהודיים בתחומי המדע, הכלכלה והיצירתיות.
תקיפת החרדים בנושא הזה אינה עניינית, אלא פוליטית, והשיקולים אינם פדגוגיים אלא קואליציוניים. המסקנה של מערכת החינוך הישראלית צריכה להיות שלצד לימודי ליבה מערביים מתקדמים יהיו לימודים הכוללים עיון, ניתוח ודיון מעמיק בטקסטים יהודיים שמשלבים הבנה, לוגיקה ודיונים מופשטים על דת, מוסר ומשפט. שלצד הזרם הכללי שישקיע במתמטיקה ומדעים, נקצה משאבים חוקיים ומקובלים ללימודי גמרא מעמיקים.
התרעות פיקוד העורף