הוא לא מדבר בסיסמאות אלא באמירות. הוא לא משקר או מבלף או מבטיח הבטחות חסרות סיכוי ללא כיסוי. זה הקסם שלו. על רקע ריבוי האנשים, ביניהם שרים שמתקשים להודות במובן מאליו, להישיר מבט ולהגיד מילים פשוטות כמו "סליחה", "אחריות", "טעות", או כל דבר רגיל וסביר - מה שיש לגדי זה מצרך נדיר. כל ישראלי מרגיש רוויה מפוליטיקאים רעילים, מזויפים, מכפישים, נוטפי שנאה ומגלגלי האשמות לממשלות קודמות. איזנקוט אמיתי, נקי ואמין.
לכן, מוזר שהקמפיין שלו הוא הכי רחוק ממנו. הוא נגטיבי ובעיקר רל"ביסטי ומדגיש שוב, לעייפה, מדוע נתניהו רע. אותו קו שהכשיל מתמודדים קודמים לפניו. באחד הסרטונים נעשה שימוש מניפולטיבי בתמונות מהטבח כשהן ערוכות עם סרטונים מהליכודיאדה. לא ברור מה זה יותר, דמגוגי או פופוליסטי. השליליות שנוטפת מהקמפיין היא אנטיתזה לאופי של המועמד, לרוח שנושבת ממנו. היא עושה לו עוול.
התנועה הרל"ביסטית היא הכושלת ביותר בפוליטיקה הישראלית. רבים היו שם, באו, עלו, התמודדו ואז נפלו, קרסו, לפעמים נעלמו. אבי גבאי, ציפי לבני, מרב מיכאלי, בוגי יעלון, יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן. מי שלא מייצר אלטרנטיבה ראויה ומשכנעת, סופו יהיה כסופם. איזנקוט צריך להביא שיח חדש, אחר. תקווה לא כסיסמה אלא כתוכנית עבודה. ממלכתיות כחוזקה ולא כהסוואה. לא להיות אכזרי בכאילו, אלא להפך, להיות דוגרי ונחמד אפילו.
גיוסו למפלגה מבטא תפיסה של פוליטיקה ישנה. שוב ראשי מערכות ביטחון שמתמודדים במרוץ לשלטון. רק זה חסר לנו. עוד אנשי קונספציה בכירים וטועים, שהשחיתו את זמנם בפטפוטים באולפנים. ה"לשעברים" נתפסים כישנים ובלתי מסעירים. יורם כהן זה שם שלא אומר דבר לרוב העם, לא מפעיל רגש אצל אף אחד. הוא שם גנרי, לא מוכר, עם טייטל מפואר.
מהם הרעיונות שאיתם הם באים? מה האג'נדה? האם ליורם כהן יש פתרונות לפשיעה הגואה? האם לשאול מרידור יש תוכנית בדוקה לטיפול ביוקר המחיה? מי מהם חשב כיצד לגייס מורים חדשים שיזניקו את החינוך וישפרו את ההשכלה? שמישהו יציע ניהול שונה של משרד התחבורה. מהי תפיסת עולמם בנוגע לדת, מדינה וגיוס לצבא? מי מהם יוכל להקים מחדש, בצורה טובה ומעוררת השראה את מערך ההסברה?
הבחירות הקרובות גורליות ואולי יוכרעו בדקות האחרונות. למועמדים אין זמן ומקום לטעויות. איזנקוט סבבה, הקמפיין שלו, פחות.
התרעות פיקוד העורף