הנתונים הם עדות לכך שהמאבק על מקומן של נשים במרחב הציבורי רחוק מלהסתיים. הוויכוחים סביב שילוב נשים בצה"ל, סביב ייצוג נשים בשלטון המקומי ובכנסת, סביב נוכחות נשים במרחבים דתיים וציבוריים, סביב זכות נשים להיבחן במבחני הרבנות, כל אלה אינם רק מאבקים פוליטיים. הם משקפים שיח עמוק על דמותה של החברה הישראלית: האם אנו חברה שמסוגלת להכיל גיוון, להרחיב גבולות, ולהאמין גם בכוחן של נשים להוביל?
מגילת רות מציעה נקודת מבט אחרת. היא מזכירה שהזהות היהודית אינה רק שאלה של מוצא, אלא גם של בחירה, של מחויבות ושל דרך חיים. רות מזכירה ששינוי יכול לצמוח ממקומות בלתי צפויים, ושלעיתים דווקא מי שנחשבת "זרה" מביאה תרומה משמעותית. רות מזכירה שהחברה נבחנת לא רק ביכולת לשמור על גבולות, אלא גם ביכולת לפתוח שערים: פעילות שמובילות מאבקים ציבוריים, חיילות שמבקשות לפרוץ תקרות זכוכית, מנהיגות קהילתיות שמחזיקות מרחבים של תקווה.
אם נצליח לאמץ משהו ממורשתן של רות, דבורה, אסתר וחברותיהן, נוכל לבנות כאן חברה מכילה יותר, שמוכנה לתת אמון גם במקום שבו קל יותר לחשוד. רות וחברותיה קוראות לנו לקבל אחריות על חיינו, לפעול ולהשפיע על המרחב הציבורי.
התרעות פיקוד העורף