בכל בוקר אנחנו אוהבים לצאת מהבית ולקנות סוג של פיצה שנמכרת במאפייה המקומית לאיטלקים המקומיים. זו פיצה שנחתכת לריבועים, והבצק שלה קצת אחר והרוטב קצת אחר, היא ניתנת לקנייה רק עד הצהריים ורק כל עוד לא נגמר. יש לה טעם, מרקם ופיצוחיות מיוחדים לה. שוקלים לנו אותה, זה יוצא 2 יורו בערך למנה נדיבה. אם מחשבים את היורו לפי המטבע החזק בעולם, זה מגיע בערך ל־7 שקלים. עם הפיצה הזו אנחנו מגיעים אל שפת האגם, יושבים על ספסל הנטוע בדשא קצור, אין אדם סביב, מביטים במים, שותים את השקט, ואוכלים. באגם יש ברווזים יפים, אגמיות רבות, אבל לעיתים יש מזל ומופיע גם ברבור לבן. הם נדירים הברבורים, לא לי לפענח את סודות הברבורים ולדעת מתי הם שם ומתי אינם. ישבנו לחוף האגם הזה פעמים רבות מאוד ב־20 השנים האחרונות, ורק לעיתים רחוקות הגיע ברבור.
והנה הפעם פתאום אני רואה ברבור, לבן, נקי וחגיגי כברבורים, הוא מגיח מעבר לעצים ושוחה באלגנטיות הגנטית שלו לכיוון שלנו. “שרק תבוא, שרק תבוא", אני מבקש ממנו בלי קול, וגם הברבור לא עונה לי, כי לפי הידוע באגדות לברבור אין קול. בכל אופן, הוא מתקדם בהחלט בכיוון שלי. אשת נעוריי, היפה בנשים, קמה מהספסל לראות אותו יותר מקרוב, ואני מייחל לצלם אותה, את הברבור ואת האגם יחד, אבל הברבור לא עוצר לסלפי, וממשיך ומתרחק ומתרחק והוא כבר כמאה מטר מאיתנו. הם שטים מהר, הברבורים האלה, מחליקים באצילותם הלבנה והשקטה. עוד רגע והוא יהיה נקודה קטנה במרחקי המים הכחולים.
למרות המרחק הרב שהלך וגדל, בחתיכה השלישית שנזרקה למים הוא מתחיל להסתובב בעדינותו הברבורית. לאט־לאט משנה את כיוון השחייה שלו. איך הוא יודע שבמרחק כה גדול ממנו צפים עכשיו שלושה קרעי לחמנייה במים? אני לא יודע, אבל הוא כנראה חש בזה גם ממרחקים. הוא קרב, והוא עכשיו לידנו, מעקל את צווארו הארוך ובולע במקורו. אחת, שתיים, שלוש חתיכות לחמנייה. אין עוד? כשהוא רואה שאין עוד, הוא שוב שט לו ומתרחק בשקט. נשארנו בלי ברבור, אבל לרגע היינו, אנחנו וברבורנו יחד, למפגש בוקר כולל ארוחה קלה משותפת לחוף האגם.
אנשים שמביטים במודעה כזו ואנשים שמפיצים הודעה כזו מכוונים לכך שיגיעו אנשים שיצביעו נגד ממשלת נתניהו. רק תמים יפנה לארגון הזה ויאמר “אני חייב להגיע לארץ להצביע בעד נתניהו, לא תאמינו, אבל ישראל מלאה במצביעים שלמרות ההצלחות של המדינה בראשות נתניהו לא מסוגלים להצביע עבורו בגלל נימוקים רגשיים ולחץ מהסביבה שלהם. סייעו לי, עלינו להציל את ישראל", ויצפה שיעזרו לו.
מי שיודע לקרוא עוד יותר טוב רואה שמושחלת שם המילה "מלגה" באיזו פינה. חלילה לי לחשוד, אבל יש קטני אמונה ממני שחושדים. במיוחד אם קוראים עוד ורואים שהארגון הזה, “אייד קואלישן" שמו, תמך בכל מה ששואף להכחיד את הדמוקרטיה בישראל על ידי צמצום המושג הנעלה דמוקרטיה למילות הקוד הכיתתיות “דמוקרטיה ליברלית". כך כל אחד יודע מה זוכה לתמיכה שלהם ומה לא, ובמי הם נלחמים בתקציביהם הגדולים כדי שחלילה לא תמשיך להתקיים דמוקרטיה אמיתית בישראל.
הלשון נקייה, אבל מי שמנחש שהכוונה איננה נקייה אולי מנחש הכי נכון. לא נראה שהארגון הזה מיועד להבאת חרדים להצביע, או לשנע המוני מצביעי ימין להצביע. די ברור שהארגון פועל בהתלהבות כדי שביבי והליכוד לא יהיו עוד בשלטון. ככה, בכל אופן, הבין את הכוונה אחד המגיבים. הוא כתב בטוקבקים שהוא ימני ומצביע ימין, ולכן במקום להטיס ישראלים מחו״ל, הוא מציע שיממנו לו חופשה בחו"ל לקראת הבחירות. הוא מוכן אפילו ביוון או בקפריסין.
רעיון גדול. אפשר להציע הקמת ארגון שבמקום לטרוח להביא בוחרי שמאל לארץ לבחירות, יוציא בוחרי ימין מן הארץ לפני הבחירות. ישכרו ספינות נופש ענקיות, ויפזרו עלונים בערים ליכודיות, ויבטיחו קרוז, שיט תענוגות בים התיכון לשלושה ימים: יום לפני הבחירות, יום הבחירות ויום למחרת (כמובן, חלילה, בלי לחייב את האדם לומר מה הוא מצביע). יוציאו ישראלים מן הארץ, יביאו יורדים מתאימים מחו"ל, וככה ירוויחו מנדטים.
התרעות פיקוד העורף