בבתי המשפט בארצות הברית ישנו המונח "חלופת מאסר". אסיר יכול לבלות בתא מאחורי סורג ובריח, או לחלופין לשרת במתקן בצבא או בגופי ממשל אחרים. המונח קיים גם אצלנו אבל בצורה הרבה יותר מצומצמת, וכאן עולה השאלה: מדוע לא ניקח עברייני תנועה מדרגות שונות ונחייב אותם בחלופת מאסר, שתכליתה גיוס למשטרת תנועה?
כך, במקום לחייב עברייני תנועה מועדים בעוד קורס של נהיגה מונעת, נחזיר להם את רישיון הנהיגה, הדרכון וכו' רק אחרי שנה של שירות במשטרה תחת פיקוח. כך גם נחייב עברייני מס לשרת כגובים ברשות המיסים, ועבריינים כלפי בעלי החיים - בעמותות המצילות אותם.
אז אפשר להמשיך לרשום דוחות ולצבור נקודות, אבל זה לא יחזיר אנשים לנהוג כמו בני אדם. ובכלל, אלה שלא נוהגים כך גם לא ינהגו כבני אדם, כי פני הכביש הם כפני המדינה. חלופת מאסר בשירות המדינה היא דרך מעשית למה שנבנה בקצה מסלול 26 שמאל במיאמי - מתקן שנועד לתקן אנשים שהתקלקלו קצת. כולנו בדרך לשם, וכולנו מועדים לפורענות, כי זהו טבעו של האדם.
כי אנחנו פראיירים
אם הייתם יודעים כמה עולה למשלם המיסים אסיר ליום, הייתם קוראים את הטור הזה יותר מפעם אחת ושולחים אותו לכל מי שאתם מכירים. חלופת מאסר עשויה להוריד את מספר האסירים בכך שתבוא איתם חשבון עוד קודם. בנוסף, הפתרון הזה מכניס כסף למדינה ולא להפך.
מי שלא חוגר את ילדיו מאחור הוא עבריין קודם כל כלפיהם, אבל הוא לא צריך שום קורס נהיגה מונעת, אלא חצי שנה במחלקת שיקום ילדים בבית חולים. מי שהתעלל בבעלי חיים יבלה שנה שלמה בדאגה לשלומם תחת השגחה בעמותה שזה תפקידה, ומי שנוהג בפראות ברכב משודרג ימצא עצמו כנהג אמבולנס לכל החיים פעם בשבועיים – ויש עוד הרבה דוגמאות.
אני אגיד לכם רק את דעתי הצנועה - כי אנחנו באיראן, והראש לא כאן. אנחנו פרשנים פוליטיים בשקל ומשלמים על דלק תשעה שקלים. כולנו מקטרים על יוקר המחיה, אבל איש מאיתנו לא מוכן להסתדר שבוע בלי חלב שמחירו המפוקח גבוה. ואנחנו ממשיכים לשלם אגרת רישוי למכוניות חדשות, פשוט כי מישהו החליט לגבות מאיתנו יותר ממה שכבר גובים.
זאת התשובה - כי אנחנו פראיירים, לא מספיק מעורבים. ומי שחושב שלצאת לרחוב עם דגל זו מחאה – צודק, אבל עם צדק לא הולכים למכולת. עם רשימות של אנשים שכדאי להצביע עבורם בקלפי – כן.
יסלחו לי לוחמי הכליאה, שאליהם יש לי הערכה עצומה, אבל המדינה צריכה אתכם כמתקנים. אסירים ביטחוניים או כאלו המסוכנים לציבור אומנם לא יחוו את התיקון שלא מגיע להם, אבל שאר המועדים לכליאה או ענישה, בהחלט. נתחיל בעבריינות על הכבישים, כי משם הכל כבר יהיה קל יותר. האמינו לי.
מה שמתחיל בפאץ'
כל מה שנכתב כאן הוא לא המצאה, הוא קורה בעולם. תחשבו על צו ללא משפט, שמעניק לעבריין מועד את הזכות לבחור בתקופת שירות לפני שיהיה מאוחר מדי. כמה אנשים נוכל להציל ולהחזיר לחברה? כמה תגבורת לשירות הציבורי ולכוחות הביטחון נוכל להשיג, ועד כמה נתקן ונחסוך? ואל תדאגו ליד הקשה, היא תוכל להיות הרבה יותר קשה למי שיזדקק לה.
מרבית הנוסעים הנוחתים בכל יום על מסלול 26 שמאל במיאמי אינם מכירים את המתקן המדובר, אבל מכירים לו תודה גם בלי לדעת. לו ולשיטה כולה. חלופת מאסר וקציני תיקון הם דבר שעובד. אז בפעם הבאה שאתם מציצים בטלפון בלי דיבורית, או לא זוכרים אם חגרתם את הילדים במושב האחורי, תחשבו שזכיתם במדי כוח עזר במחלקת שיקום ילדים.
התרעות פיקוד העורף