העיכוב בנמל הבית
ספינת הסתערות אחרת, ה-USS Boxer, שכבר יצאה לדרך קודם לכן, נשאה עימה את הכוח ה-11 של המארינס המונה כ-2,500 לוחמים. הפנטגון החליט להקדים את פריסתה של ה"בוקסר" והיא כבר הגיעה לגזרה, אולם ה"מקין איילנד" - ספינה גדולה ובעלת יכולות מבצעיות רחבות בהרבה - עדיין עושה את דרכה.
הרבה מעבר לתקיפה אווירית
העיכוב בלוח הזמנים אינו נובע רק משיקולים לוגיסטיים של תנועת כלי שיט. גורם בבית הלבן שיתף אנשים המקורבים לחשיבת הנשיא בהערכה האסטרטגית: "אנחנו זקוקים לחודש נוסף כדי להחליש את האיראנים באמצעות תקיפות, לכבוש את האי, ואז להשתמש בו כקלף מיקוח במשא ומתן". משפט זה מהווה את אחד המפתחות המרכזיים להבנת לוח הזמנים האמיתי.
הטקטיקה המוכרת של טראמפ
תכונה שקטה בשטח
יש אינדיקציות נוספות לכך שמהלך רחב היקף מתבשל בשקט. בנמל התעופה בן גוריון נרשמות המראות רצופות של מטוסי תדלוק ומטוסי תובלה אמריקאיים מסוג "גלקסי". ארצות הברית דורשת לשמור על נוכחות שם עד לשנת 2027 - לא כבקשה, אלא כדרישה קטגורית. היקף פעילות כזה אינו מאפיין תרגיל שגרתי.
הפסקת האש השברירית שנכנסה לתוקף באפריל אומנם עדיין מחזיקה מעמד, אך טראמפ עצמו הודה כי היא נמצאת "על קצה הסכין". בינתיים, בשעה שהדיפלומטיה מתנהלת בקדמת הבמה, מפקד מרכז פקיסטן ששימש כמתווך הבהיר כי שני הצדדים "ממשיכים להקשיח את עמדותיהם" והתריע: "אין לנו הרבה זמן".
שורה תחתונה
המסקנה העולה מן השטח ברורה: תקיפה אמריקאית לפני הגעתה של ה"מקין איילנד" לאזור - כלומר לפני סוף יוני - נראית בלתי סבירה לחלוטין. טראמפ אומנם חובב הפתעות מושבע, אך הוא לא יפתח במערכה כאשר כוחותיו המרכזיים עדיין נמצאים בדרכם. לכן, ככל שהאיומים יחריפו והכותרות יזעקו על מלחמה קרובה, כדאי לזכור: המכה תונחת רק כשהצבא האמריקאי יהיה מוכן במלואו, ולא רגע אחד לפני.
התרעות פיקוד העורף