מאות מתושבי הישובים צמודי הגדר נדרשו אתמול לפנות בוקר, לשהות במרחבים מוגנים ולנעול את הבתים. אתמול, במהלך היום שיגר חיזבאללה מעל עשרה רחפני נפץ וטילים לעבר שטח ישראל, רובם יורטו על ידי חיל האוויר. מי שביקר אתמול בצהריים בצפון הארץ חש מיד את אווירת המלחמה. מטוסי קרב של חיל האוויר ומסוקי חיל האוויר נראו בשמים, וככל שהתקרבו לגבול נשמעו הדי הפיצוצים מהארטילריה של צה"ל. בצפון אין הפסקת אש, בצפון יש מלחמה מדממת.
אתמול, יצאו דיווחים מהמזרח על התקדמות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. על פי חלק מהדיווחים, יש כבר מתווה הבנות בין הצדדים. עד כמה זה נכון? עד כמה זה רציני? כלל לא ברור. אבל דבר אחד ברור: אם בסוף ההליך האיראנים יישארו כשבידם 450 ק"ג האורניום המעושר, בישראל יהיו חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. לא רק לאסון הטבח ב-7 באוקטובר, אלא לניהול שתי המערכות הצבאיות מול איראן: "עם כלביא" ו"שאגת הארי". ישראל וארה"ב יצאו למערכות האלה כדי לשנות את פני המזרח התיכון.
המטרה הייתה לחסל את האיום הנשקף מאיראן, שכלל כמה רבדים: הראשון - פרויקט הגרעין, השני - פרויקט הטילים הבליסטיים והשלישי - החלשת המשטר, אשר פועל לערער את היציבות בכל מרחב המפרץ הערבי והמזרח התיכון, תוך ייצוא המהפכה השיעית. הרובד הרביעי היה יצירת ניתוק בין איראן ל"פרוקסי" שכולל את חיזבאללה, חמאס, החות'ים ומליציות עיראקיות וסוריות ונוספים.
בניגוד לכל תפיסה הגיונית, ממשלת ישראל הסכימה לאפשר לארה"ב לקשור בין זירת לבנון לזירת איראן. כאן הבעיה היא הרבה יותר דרמטית. לא משנה מה יהיו תוצאות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, פה ישראל הפסידה בגדול. כישלון מהדהד, גם בניהול המערכה בלבנון וגם בתוצאות של המציאות שנוצרה כעת בגבול הצפון.
שלא נתבלבל, צה"ל הרס כפרים בדרום לבנון והרג כ-6,000 ממחבלי החיזבאללה והג׳אהד האסלאמי בלבנון, במהלך שנתיים וחצי של מלחמה והפסקת אש. כמו כן, צה"ל גם יושב מעבר לגבול, אבל כאן הכול נגמר - כל זה לא שינה מציאות אסטרטגית. העובדה היא שמחבלים הגיעו אתמול לגדר כדי לתקוף בשטח ישראל, עובדה נוספת היא שחיזבאללה משגר כטב"מים וטילים, מתי, כמה ולאן שהוא רוצה.
אומר כי המצב לא משהו מבחינת ישראל. זאת אולי הסיבה לכך ששרי הממשלה מעדיפים להתרחק מהצפון. כאילו מדובר באזור מוכה מגפה מדבקת. שרי ממשלת ישראל כבר מתורגלים. כמו שראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף להתרחק מניר עוז ומהעוטף אחרי ה-7 באוקטובר, וכך גם מרבית השרים.
"הם סיפרו כי הרמטכ"ל נתן הוראה לא להיכנס ולא להרוס את הכנסייה והמחבל ניצל זאת…" בצה"ל זעמו: "אנחנו עשינו הפרדה בין האוכלוסייה הלא מעורבת כמו הנוצרים, אל מול מחבלי חיזבאללה והתומכים שלהם. לא רק את הכנסייה לא הקרסנו, אלא נמנענו גם מלפגוע בבתי הנוצרים, מתוך ידיעה כי הם לא מעורבים בטרור. אם היה לנו מידע שהכנסייה משמשת כאכסנייה למחבלים, היינו מורידים אותה על המחבלים. בלי חשבון לאף אחד", אומר בזעם גורם צבאי בכיר.
בצה"ל אומרים כי האירוע בכפר קוזה הוא לא היחיד מסוג זה. הניסיון לפגוע במעמד הרמטכ"ל והקצונה הבכירה על ידי "מכונת הרעל" הולך וגובר בימים האחרונים. במערכת הביטחון גם מספרים על הניסיונות לפגוע בתדמית הרמטכ"ל סביב סיפור "פאץ משיח" כזכור, האירוע שבו לוחם הנח"ל נשלח ל-30 ימי מחבוש לאחר שענד פאץ' משיח במהלך מפגש עם הרמטכ"ל עורר סערה. הדבר גרם לטענת גורמים בצה"ל להפגנות ליד הבית של הרמטכ"ל, הפגנות ליד כלא 10, מכתב נגד הרמטכ"ל ומח"ט הנח"ל, כאשר מי שהפיץ אותו ניסה להציג אותו כמכתב של הורי חטיבת הנח"ל. המכתב הגיע לתקשורת ולרשתות החברתיות.
אולם במערכת הצבאית אומרים כי לא הורי חיילי הנח"ל חתמו על המכתב. מי שמכיר את סיפור תקרית הפאץ' מגלה שהוא שונה בחלקו ממה שסופר בתקשורת. לוחמי הנח"ל ידעו על הגעת הרמטכ"ל לביקור. החיילים נשלחו למסדר ניקיון לפני הביקור וכן נערך מסדר הופעה. על פי העדויות שהגיעו למח"ט הנח"ל, הלוחם שכבר צבר לחובתו בעבר שישה משפטים צבאיים על בעיות משמעת, שאל את חברו במסדר איזה פאץ' לענוד בביקור הרמטכ"ל: "פאץ' גולגולות או פאץ' משיח".
הלוחם נדרש על ידי מפקדו לנקות את העמדה ולסדר אותה בתחילת תורנות השמירה, אלא שהוא לא עשה זאת. כאשר הרמטכ"ל נכנס לעמדה הוא ראה את הבלאגן, את כמות הפסולת בתוך העמדה וכן את הפאץ' משיח. הרמטכ"ל זעם. הוא יצא מהעמדה וביקש את מח"ט הנח"ל, המג"ד ואת המ"פ לשיחה בצד. הוא נזף בהם. "זאת בושה, בעמדה כזאת לא נקיה ולא מסודרת אי אפשר להילחם ולהגן", אמר הרמטכ"ל למח"ט הנח"ל ודרש ממנו לשפוט את כל שרשרת הפיקוד מהחייל ועד למג"ד. הימין ומכונת הרעל קפצו על האירוע ועשו מזה קמפיין השחרה.
בכלל, התסכול בסוף השבוע במערכת הביטחונית היה גדול במיוחד. בצה"ל מספרים על ההכנות שנערכו במשך ימים ושבועות לעצירת המשט הפרו פלסטיני. הרמטכ"ל, מפקד חיל הים, ראש אמ"ץ, דובר צה"ל ואנשי משרד החוץ היו מעורבים לפרטי פרטים. לילות וימים עבדו בצבא כדי לעצור את האירוע שכל כולו נועד לייצר פרובוקציה.
בצה"ל בחנו והכינו את כל מגוון התרחישים והדרך להימנע מאירוע שיצא מכלל שליטה. ההבנה הייתה כי מדובר באירוע פרובוקציה והדרך לנצח אירוע כזה הוא לא לתת למאות משתתפי המשט את תמונת הניצחון שבה צה"ל נוהג כביכול באלימות קשה, פוגע בזכויות אדם או אירוע שבו צה"ל נדרש להפעיל אש חיה.
הכול עבד על פי התוכניות. הפיקוד הבכיר ניהל את האירוע מהבור של חיל הים בקריה. צה"ל שלח את לוחמי שייטת 13, הלוחמים הכי טובים שיש לעם ישראל, כדי להשתלט על עשרות הסירות. בשלב מסוים גם ראש הממשלה הגיע לבור כדי לראות מקרוב שהכול מתנהל על פי התוכניות וכי האירוע מנוהל ובשליטה.
השר בן גביר, בריון בעברו וכנראה גם בעתיד, החריב את ההישגים של הפעולה הצבאית. הנזק המיידי שהוא גרם הוא עצום. הוא לא רק העניק פרס לחמאס ולמארגני המשט, אלא גם שכבר עתה ברור בתוך צה"ל כי במשט הבא לוחמי צה"ל יהיו בסכנה אמיתית וגדולה בהרבה, בעקבות מה שקרה באוהל העצורים בחוף אשדוד, בגלל התנהגות השר לברדק לאומי.
התרעות פיקוד העורף