רגע לפני שיא מערכת הבחירות: נפתלי בנט מסרב לענות על שאלה אחת | גלעד כץ

זוכרים איך בחודשים הראשונים שמלחמת 'חרבות ברזל' התקשורת דרשה לדעת מה התוכנית ל'יום שאחרי'. לא יכולת לעבור ידיעה אחת בלי התהייה הקבועה האם יש אסטרטגיית יציאה? אני נזכר בזה עכשיו כיוון שהגיע הזמן, ערב תחילתה של מערכת הבחירות, שעתידה להיות יצרית, קשוחה וחסרת רחמים, לשאול את המתמודדים על ראשות הממשלה את השאלה הבסיסית והמובנת מאליה: מה התוכנית שלכם ליום שאחרי שתבחרו ותיכנסו ללשכת ראש הממשלה?

מישהו שמע את איזנקוט/בנט/ליברמן וכל יתר המועמדים בשמאל מציג תוכנית עבודה סדורה לכל הנושאים שמונחים על סדר היום שלנו. חוץ מסיסמאות נוסח שנט על 'עם אהוב שלי' או של אינזקוט עם 'האחדות מעל הכל' או ליברמן שמאשים את נתניהו בהכל, שמעתם מהם פעם אחת בצורה מפורטת מהם כוונותיהם ליום שאחרי. דווקא הבוחרים הפוטנציאליים שלהם אמורים לדרוש זאת מהם. מבחינתי, כאיש המחנה הלאומי, שלא אבחר בהם, אם האדונים הללו יציגו תוכנית עבודה או לא, זה פחות חשוב לי, אבל לאותם ישראלים שבטעות או בכוונה להצביע לאחד מהם, למה הם לא דורשים במפגיע מכל אחד מהם תוכנית עבודה מסודרת.

הרי כולנו יודעים שיש נושאים רבים וחשובים על סדר היום של הממשלה הבאה. מאיראן, עבור בחיזבאללה, דרך חמאס, מדינה פלשתינית וכלה בגיוס החרדים. לא יכול להיות שאנשים יצביעו למועמדים שלא מציגים תוכנית עבודה לנושא גיוס החרדים. האם אייזנקוט/בנט/ליברמן יאמצו את חוק הגיוס של הקואליציה הנוחכתי? אם לא, איזה חוק הם יביאו? כמה חרדים בכוונתם לגייס ותוך כמה זמן? בקיצור, מגיע לציבור הבוחרים לדעת מה תוכנית העבודה שלהם בנושא גיוס חרדים, ולא רק בנושא זה אלא בכל יתר הנושאים.

לאחרונה נתקלתי בחברת כנסת ממפלגת יש עתיד, מרב בן ארי וממועמד מטעם מפלגתו של בנט, יהונתן שלו, שנשאלו מה דעתם ומה עמדת מפלגת ביחס למדינה פלשתינית. השניים ענו את התושבה הבאה – זה לא בשיח היום. אתם מבינים מה הם אמרו, מבחינתם מדינה פלשתינית כלל לא רלוונטית ולכן הם לא מתייחסים לנושא או שגרוע מכך, אין להם דעה בנושא חשוב ורגיש זה. כך הם השיבו והמראיין לא עצר הכל ושאל אותם, איך הם כפוליטיקאים היו מגיבים אם חברי כנסת מטעם הליכוד היו עונים כך לשאלת מדינה פלשתינית?

אבל אם ח"כ בן ארי והמועמד האנונימי שלו באמת חסרי משקל וחסרי חשיבות שדעתם לא באמת מעניינת לא בתחום הזה, ולמעשה לא באף תחום, הרי שעמדתם ודעתם של מנהיגי המפלגות והמועמדים לראשות הממשלה מעניינית גם מעניינית. אני חושב שכל אזרח ישראל זכאי לשמוע את עמדתיו של אייזנקוט/בנט/ ליברמן בנושא כן/לא מדינה פלשתינית? כן הסכם עם הרשות הפלשתינית? מה בכוונתם לעשות עם חיילנו ברצועת עזה במידה ואחד מהם יהיה חלילה ראש ממשלת ישראל? יוציאו את כל חיילי צה"ל צכל הרצועה, ישאירו אותם בקו הנוכחי, ריבון העולמים תגידו מה התוכנית שלכם.

ומה לגבי חיזבאללה, מישהו חושב שלא חשוב לאזרחי ישראל לדעת בדיוק מה עמדתו ותוכניותיו של אייזנקוט/בנט/ליברמן מול החיזבאללה? האם להשאיר את חיילינו בדרום לבנון, האם להמשיך במלחמה עצימה מות חיזבאללה? ומה לגבי הסכם שדלום עם מדינת לבנון? מדוע הם לא מרגישים צורך להציג את עמדתם בנושאים חשובים אלה.

ומה לגבי איראן, מישהו מעלה על דעתו לבחור באדם שלא אומר מה וכיצד יפעל מולך הגדול והמסוכן שבאויבים שלנו? האם ידרוש המשך מלחמה, או שמא יעדיף הסדר או הסכם אמריקאי-איראני? האם ימשיך לפעול נגד תוכנית הגרעין האיראנית או שמא יסמוך על האמריקאים. העובדה ששלושת הפוליטיקאים הללו – אייזנקוט/בנט/ליברמן - מרגישים בנוח לא לרפט את עמדתם, תוכנית העבודה שלהם היא לא רק בושה וזלזול באזרחי ישראל, אלא יש בכך פוטנציאל לסכנה ממשית לביטחון המדינה.

תארו לעצמכם שחודש אחרי שאחד משלושה אלה יבחר לראשות הממשלה הוא פתאום יצא בסוג של 'תוכנית התנקות' חדשה מרצועת עזה. תוכנית שמשמעותה המיידים שתוך שלושים יום כל חיילי צה"ל יוצאים מכל הרצועה, מישהו חושב שזה נושא חסר חשיבות שלא צריך לעמוד בפני האזרח בבואו לבחור במועמד כזה או אחר ביום הבחירות? איך קורה שאותם עיתונאים שלא מפסיקים לבקר את נתניהו על שאינו מתראיין אצלם, לא מציבים בפני המועמדים היריבים של נתניהו שאלות קשות ביחס להשקפת עולמם ובמיוחד ביחס לתוכנית העבודה שאיתה הם מגיעים ללשכת ראש הממשלה.

כל עוד אייזנקוט/בנט/ליברמן עושים הכל כדי להישאר טפלונים עד כדי הסתרת תוכניות עבודה שלהם בנושאים שמבחינתו הם חיים ומוות. על אזרחי ישראל לדרוש מהעיתונאים ואנשי התקשורת שיציגו את השאלות הללו בפניהם. שלא יוותרו למועמדים, שיציקו להם עד שיציגו את תץוכניתם המדיני-ביטחונית.

זה המינימום שמצופה מכל אזרח ישראל לדרוש ממועמדים שמבקשים את קולם. רק כאן אתלנו, ורק בצד אחד, הצד השמאךי, של המפה הפוליטית דרישה כזו נראית מופרזת וחסרת רלוונטיות. ולכן, בקמפיין בחירות על המחנה הלאומי למלא את החסר ולדרוש מיריביו הפוליטיים לענות ברצינות ובהרחבה לשאלת 'היום שאחרי'. עד שזה לא קורה עדיף להתייחס אליהם כשרלטנים שרק רוצים את קולות האזרחים אך אינם מוכנים  לשתף אותם בתוכניות שישפיעו במישרין על חייהם ועל חיי יקיריהם.

הגיע הזמן לתשובות עכשיו.

הכותב שימש בעבר כראש מטה שר החוץ לדיפלומטיה והסברה והקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב