ועידת הערבה הראשונה התקיימה לאחרונה בסימן תנופה וההכרח בהשקעת המדינה בפיתוח הגבול המזרחי והערבה התיכונה. לא התכנסנו בוועידה רק כדי לדבר על חבל ארץ מרוחק, אלא כדי לעצב את פניה של מדינת ישראל. הערבה התיכונה, המשתרעת לאורך גבול השלום עם ירדן, ניצבת כיום בצומת דרכים היסטורי. השאלה היא אם נסתפק בשימור הקיים, או שנשכיל להפוך את המרחב הזה למנוע צמיחה לאומי בתחומי החקלאות, התיירות, החינוך והתשתיות.
הערבה היא חומת המגן המזרחית של ישראל. ההתיישבות כאן היא הביטוי המזוקק ביותר של ציונות מודרנית – אנשים שהופכים מדבר לגן פורח. אך חלוציות אינה יכולה להחליף מדיניות ממשלתית סדורה. במיוחד בשנתיים האחרונות, כשמדינת ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה והצורך בחיזוק החוסן הלאומי, פיתוח הערבה התיכונה הוא חובה אסטרטגית.
החקלאות בערבה, גאווה ישראלית בעולם, ניצבת בפני אתגרים אדירים. על הממשלה להשקיע במחקר ופיתוח חקלאי בנגב, להבטיח את מכסות המים ולהוריד את מחירי התשומות לחקלאים. הפיכת הערבה ל”עמק הסיליקון” של האגרו־טק היא אינטרס לאומי שיבטיח תמיכה בביטחון תזונתי למדינה.
חיזוק הערבה התיכונה הוא המענה הציוני ההולם לאיומים על גבולותינו. הוכח שהתיישבות חזקה לאורך הגבולות היא מרכיב קריטי בביטחון הלאומי. אנחנו לא מבקשים סיוע נקודתי, אלא שותפות לאורך זמן כאסטרטגיה של ממשלה הקוראת את המצב במדינה, מחזקת את היישובים בגבולותיה ועושה אותם למצטיינים. על הממשלה להסיט תקציבים ומשאבים לטובת תוכנית חומש מקיפה לערבה שתכלול הטבות מס משמעותיות, פיתוח אזורי תעסוקה והסרת חסמים בירוקרטיים לבנייה.
זו ההזדמנות של מקבלי ההחלטות להוכיח שהפריפריה נמצאת בראש סדר העדיפויות. הערבה מוכנה לפריצה הגדולה. יש לנו אנשים טובים, חזון ונחישות. כעת, תור הממשלה להתייצב לצידנו ולהפריח איתנו את המדבר – גם למען הדורות הבאים.
התרעות פיקוד העורף