למרות דרישת משרד החינוך שמורה למדעים יהיה בעל תואר ראשון לפחות, חלק מהמורים אינו עומד ברף זה. במקרים רבים הוראת המדעים מופקדת בידי מורים שלא הוכשרו בתחום. לכך מצטרפת בעיית תקצוב: הוראת המדעים מתוקצבת בדומה למקצועות מדעי הרוח, אף שהיא דורשת משאבים הקרובים יותר לאלה של מקצועות טכנולוגיים. הוראת מדעים איכותית מחייבת מעבדות, למידה התנסותית, עבודה בקבוצות קטנות ותקנים ללבורנטים. הוועדה מצאה כי בשליש מבתי הספר שנבדקו לא היו מעבדות, ובמחציתם לא הועסקו לבורנטים. התוצאה: התלמידים אינם זוכים ללמידה התואמת את מהות המקצוע – למידה חוקרת, יישומית ומעשית.
מסקנות הוועדה והמלצותיה הוגשו לשר החינוך ביוני 2023. בין ההמלצות: גיבוש תוכנית לאומית לטיפוח מורים למדעים ולשימורם, הפיכת ההוראה בתחום ליוקרתית ומתגמלת יותר, הרחבת מסלולי ההכשרה למורים למדעים במימון המדינה, והשקעה בתשתיות – הקמת מעבדות, חידוש חדרי מקצוע, רכישת ציוד מתקדם והקצאת שעות להכנת ניסויים והדגמות. זאת, בנוסף להגדרת מספר שעות מינימלי להוראת המדעים.
אלא שנדמה כי האזהרות לא זכו להתייחסות הראויה. תוצאות מבחני המדעים אינן תקלה רגעית, אלא תוצר של הזנחה מתמשכת. ייתכן שהזנחה זו נובעת גם מהלך רוח, המטיל ספק בחשיבותם של לימודי הליבה ובתרומתם לעתיד המדינה, כפי שביטא זאת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת: “מה לימודי ליבה עוזרים?".
אם מדינת ישראל מבקשת להמשיך ולהוביל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, עליה להבין שההשקעה מתחילה בכיתה ובמורה העומד מולה.
התרעות פיקוד העורף