יצוין כי מרבית מהצועדים הם מיהדות התפוצות. בכירים ביטחוניים מתעקשים שיהודי התפוצות הם חלק מהאסטרטגיה הביטחונית של מדינת ישראל ויש להשקיע בהם אפילו יותר, והיום הזה, כשרואים אותו בעיניים, מבהיר בדיוק מדוע. לא מדובר רק באירוע של שמחה, צילומים וגאווה לאומית, אלא גם בקירוב של יהדות התפוצות, כאמור - המגן הביטחוני, אל מדינת ישראל.
הלאה. הרחוב האמריקאי, שסגרו לו את השדרה המרכזית בעיר באבטחה כבדה ונאלץ בשל כך להיגרר בדרכים צדדיות וארוכות, נראה מפרגן למדי. בחמשת הימים שבהם הייתי בניו יורק, לא פגשתי אמריקאי אחד שלא ביקש לחבק או לתמוך במדינת ישראל. ואני כותבת בצער רב שלתחושתי גורמים בתוך מדינת ישראל, שרובם כמובן מגיעים מגורמי אופוזיציה בפוליטיקה ובתקשורת, מתעקשים דווקא להציג בתוך ישראל תמונה הפוכה.
המצעד הוא במה חשובה, משום שעדיף כאמור לקבל במה שאפשר לשפוך באמצעותה אור על מדינת ישראל ולנסות להילחם בין היתר במקומות עוינים כמו האו"ם וה"ניו יורק טיימס", שהצטרף לאחרונה לשקרים ולהסתה נגד מדינת ישראל. החרם של ממדאני רק עורר עוד שיח על אנטישמיות, על צביעות ועל הסכנה במנהיג הזה ובאחרים שיבואו אחריו ויהיו דומים לו ולרעייתו, שמפמפמת מסרים נגדנו.
הדף הריק והחתום
אז התכנון של נתניהו הוא לתקתק את החוק, כעת יותר מתמיד. הוא ייתן את החוק למפלגות החרדיות בתמורה לדברים אחרים שנסגרים בימים אלה. ואז לתת לאזרחים הזועמים בתוך הימין, תומכי נתניהו, שמכנים את החוק "חוק ההשתמטות" לשכוח ממנו עד הבחירות עם הישגים ביטחוניים ומדיניים.
אספרסו מקיאטו
אז חזרתי מאמריקה וברור שהובלתי את מחיאות הכפיים בנחיתת אל-על עם עוד ישראלים מעולים, כי זה הדבר הישראלי המהמם שיש, עם כל הכבוד למצעד. אמריקה היא מקום שבו הכל מודרני, מתקדם, גדול ומרהיב, אבל הקפה שהיא מספקת צריך להשתפר מאוד כדי לקבל את הציון גרוע.
במשך ימים שלמים הסתובבתי כנרקומנית קפאין וניסיתי למצוא מקום אחד שבו לקפה אין טעם של מים עכורים. בחיי, זה היה מסע. גם הצ'ט לא עזר לי. עד שנעצרתי מול מסעדה איטלקית והאסימון נפל. עם כל הכבוד לישראל שלנו ולאמריקה הגדולה, בקפה - האיטלקים אלופי העולם. ויווה לה איטליה. גרציה!
התרעות פיקוד העורף