ההתמסרות הזאת לא עצרה אותו זמן לא רב אחרי האסון מלעשות תחקיר מזורז שמנקה את המוסד מכל אחריות למחדל. המוסד של ברנע, כמו גם של קודמו יוסי כהן, היה חלק מהמנגנון שהזרים כסף קטארי לחמאס. לזכותו ייאמר שהתריע בשלב מוקדם שהכסף הזה עובר לזרוע הצבאית, אבל מי שעומד בראשות ארגון הביון החשאי של מדינת ישראל לא יכול להתנער בקלות ממחדל בסדר גודל כזה ולעבור לסדר היום מבלי לבדוק לעומק איפה המוסד יכול היה לעשות טוב יותר.
כראש המוסד, המשיך לבנות את התוכנית המבצעית של הארגון מול איראן. זו הייתה תוכנית גרנדיוזית לפגיעה ביכולות הגרעין של איראן, שהוכנה במשך יותר מעשור וזללה משאבים רבים. בצבא ראו בה גם תוכנית פנטזיונרית. ברגע האמת, לאחר 7 באוקטובר, נדרש המוסד לזנוח את התוכנית כליל ולאפסן אותה במגירה. במכתב שהוציא אז לעובדי המוסד, נדרש ברנע להסביר מדוע התוכנית נגנזת כליל.
אבל אז התברר שהשינוי הארגוני שהוביל במוסד בראשית דרכו – הוכיח את עצמו. כשנכנס לתפקיד ראש המוסד, פירק ברנע את אגף צומת, האגף להפעלת סוכנים, למספר אגפים: גיוס סוכנים, הפעלת סוכנים קלאסית לריגול, הפעלת סוכנים טכנולוגיים והפעלת סוכנים מבצעיים. הוא פיצל גם את אגף הטכנולוגיה לאגפים עם התמחויות ספציפיות, והבהיר לאנשי האגף המבצעי קיסריה שהשנים שבהן יכלו ישראלים להסתובב עם דרכון זר במדינות אויב הסתיימו, לנוכח טכנולוגיות הזיהוי, המעקב והביומטריה.
בתוך זמן קצר הצליח המוסד להעמיד תוכנית מבצעית שהופעלה במלחמת איראן הראשונה והביאה תוצאות מרשימות של פגיעה ביכולות ההגנה האווירית וטילי הקרקע־קרקע של איראן. בפעם הראשונה בתולדות המוסד הוא הפך לארגון לוחם, שלוקח חלק פעיל במלחמות ישראל.
פארסת המיעוטים באיראן
לכן היה מפתיע לשמוע את ברנע בטקס הפרידה מדבר על הפלת המשטר כמשהו שעוד יתממש. גם נתניהו החרה החזיק אחריו. תחום ההשפעה והנעת ציבורים גדולים לפעולה הוא חמקמק ובלתי מדעי בעליל. יועצים פוליטיים ויועצי תקשורת מתפרנסים ממנו יפה כבר שנים, ובהם גם כאלה שזכו להכנסות נאות מכתיבת תוכנית עבור המוסד, אבל ברגע האמת רוב אלה שהבטיחו ללקוח שלהם ניצחון בבחירות או החלפת משטר במדינה אחרת – כושלים.
עכשיו מתחיל גופמן את אתגר ניהול הארגון הרגיש הזה, כשהאיש הבכיר ביותר לצידו הוא סגנו א', מי שהקים את אגף ההשפעה ובנה את התוכנית להפלת המשטר האיראני. לעומת זאת, ד' - מי שעמד בראשות האגף לקשרי חוץ תבל - הודיע עוד לפני אישור המינוי על התפטרותו, אחרי קצת יותר משנה בתפקיד.
השאלה ששואלים את עצמם אנשי המוסד בימים האלה היא מה נותר מהדנ"א של קצין בצה"ל בגופמן, ועד כמה הושחת הדנ"א הזה בשנתיים של שירות בלשכת רה"מ. באחת מהחלטותיו הראשונות – מינוי יועצת תקשורת חיצונית ומקצועית למוסד – הוא מסמן שאין לו כוונה להכניס את מרכז הליכוד והעסקונה הפוליטית לתוך המוסד.
אבל האתגר שלו הוא אדיר: בלי ניסיון מודיעיני, בלי ידיעת השפה האנגלית, הוא אמור להנהיג את המוסד כשכל הזירות שלנו עדיין פתוחות - יכולות הגרעין והטילים עדיין באיראן, המשטר על כנו, וחיזבאללה רחוק מלהניף דגל לבן. אין חולק על כך שגופמן הוא קצין לוחמני ונועז שאוהב לחשוב מחוץ לקופסה, לפעמים רחוק מדי.
הוא מקבל לידיו ארגון שיכולותיו, כפי שהגדיר פעם ברנע, הן "שוות ערך לפצצה גרעינית". עליו נטל ההוכחה שהוא יידע להפעיל אותן בשום שכל, ויותר מזה – באחריות.
אבל בסוף השבוע הזה הוא כבר נראה ממש זחוח, אחרי שהשלים כיבוש של עוד כמה צמתים: המוסד, המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), המל"ל ומבקר המדינה. יחד עם השב"כ והמשטרה, שכבר בידיו, הוא חולש כעת על כל סמכויות החקירה בישראל ועל כל הצמתים שבהם יש גישה למידע האישי של כולנו. אם יתמודד בבחירות 2026 (מה שבעיניי לא בטוח) – הוא יגיע אליהן כראש הממשלה האוטוריטרי ביותר שהיה כאן.
התרעות פיקוד העורף