לפני שיתנפלו עליי, אוסיף: ברור שחלק ניכר מיוצאי עדות המזרח מבינים את הבעיה. וגם יש לא מעט אשכנזים בימין והמוני ישראלים ממוצא מעורב, וכן ירבו. כך שהתמונה מורכבת. אבל כל מי שחי במדינה הזאת יודע: לשמאל־מרכז יש בעיה מתמשכת בקרב אזרחים שאינם יוצאי אירופה – תופעה שמורגשת במיוחד בפריפריה. אני רוצה לדבר אל הפלג העצום והיקר הזה באוכלוסייה, בתקווה שמישהו יקשיב. כי המקום העולה באש הוא הבית של כולנו.
הציונות נולדה מתוך תחושת איום משותפת של אומה עם יותר מפזורה אחת והובילה לגלי עלייה מגוונים. הרצל היה וינאי, ובן־גוריון מפלונסק, אך העליות מארצות האסלאם היו חלק מהליבה. לאחר השמדת רובה של יהדות אירופה, הצילה יהדות המזרח את הפרויקט הציוני והוסיפה כוחות עצומים בכלכלה, בביטחון ובהתיישבות, שהעמידו את המדינה הצעירה על רגליה. בלי יהדות המזרח לא הייתה מדינה עובדת וחיה; בלי יהדות אשכנז לא הייתה תשתית מוסדית וכלכלית.
אין טעם להעמיד פנים שלא היו מעברות, שיכונים, התנשאות תרבותית וסלקציה במערכות. הזיכרון הזה מעצב תודעה פוליטית גם לאחר עשרות שנים. נעשו טעויות, אך עולה שאלה: האם הזעם ישמש מנוע לתיקון – או יזין פוליטיקה מרושעת שמנציחה את הבעיות ומוחקת את הישגיה המופלאים של הציונות?
הבחירות הקרובות יקבעו אם ישראל תעצור את ההתדרדרות, שמורכבת בו־זמנית מביטחון מתערער, מבידוד בינלאומי, ממשבר דמוגרפי הולך ומעמיק ומאובדן אמון במוסדות המדינה, בעיקר בשל הסתה בלתי פוסקת מהמנהיגים המופקרים של הימין. אין כאן מחלוקת שאמורה להפריד מזרחים מאשכנזים. מבחינה הגיונית האינטרסים זהים.
נתחיל בעניין הקשה מכולם – המרחב שבין הים לירדן, או במילים אחרות: מה לעשות עם הפלסטינים. האופוזיציה נוטה לברוח מהנושא, כי הוא מאפשר לבנימין נתניהו להפגין קשיחות נורא מרשימה מול הערבים. וכן, יש קושי כעת לדון בנסיגות משטחים סמוכים לערי ישראל – אף אחד לא רוצה עוד 7 באוקטובר. כל הסדר בעתיד יהיה חייב לאפשר שליטה של צה"ל, פירוז של השטח והיעדר מיליציות.
אבל אדם בוגר מסתכל על מכלול העובדות. בישראל בתוספת יהודה ושומרון יש 40% ערבים, ואם נוסיף את עזה – יש רוב ערבי. אם ישראל לא תיפרד מהפלסטינים איכשהו, היא לא תהיה מדינה יהודית, גם אם היהודים יצליחו לשלוט בפלסטינים עוד תקופה מסוימת, וברור שאלה יהיו שנות אלימות. יש יהודים שאוהבים להצהיר שאי אפשר לסמוך על הערבים. אני נוטה דווקא לסמוך עליהם שכל עוד אנו שולטים בהם – הם בוודאות יילחמו בנו.
ישנם ימניים שמתעצבנים מיחס מתנשא מצד השמאל. יש כזה, והוא לא קשור לגזענות. זה מופנה במידה שווה כלפי אשכנזים ומזרחים מהימין ונובע מתסכול שהם אינם מבינים דבר כה פשוט: אם אינך סומך על הערבים, אזי אינך אמור לרצות שהם יהיו חצי מהמדינה. מדוע שתרצו שאויב יהיה בתוך הבית? לא עדיפה היפרדות עם הסדרי ביטחון?
אם דבר לא ישתנה, הם יהיו רוב בתוך 40 שנה – ואולי לפני כן, כי חילונים, וגם מזרחים מסורתיים, יימלטו בהמוניהם ממדינה כזו. אין שום סיבה שהמדינה תמשיך לממן את החרבתה, ואין יותר זמן להצטעצע. חייבים לכפות ליבה, לסגור את ברזי הקצבאות המאפשרות את המשך הטפילוּת ולהטיל גיוס חובה. יש מי שאומרים שגם האופוזיציה תאפשר את ההפקרות, וזה שקר. רק הימין ימשיך אותה, כי מעולם לא היה לימין־ליכוד רוב בבחירות כלשהן בלי החרדים. לכן הימין־ליכוד בכיס שלהם, נקודה.
אם המצב יימשך, ישראל לא תהיה מקום שבו אדם מודרני יכול לחיות. אין שום סיבה שהמזרחים ירצו לאפשר את זה. החרדיות היא עיוות פנאטי של היהדות שהמציאו אשכנזים – ולאורך השנים קיפחה קשות מזרחים. מי שמבין את זה חייב להתגרש מהברית עם החרדים, שממנפים את הדת לבטלה ולהשתמטות. אין דרך אחרת לעצור את הטירוף.
נעבור ל"רפורמה" המשפטית. נתניהו לא המציא דבר שלא נוסה כבר על ידי פוטין, אורבן, ארדואן ואחרים. הוא רוצה להפוך את ישראל לדיקטטורה נבחרת, שבה אין מגבלה אמיתית על כוחה של הממשלה. מה מונע מהממשלה לשלול מאיתנו את כל זכויות האדם והאזרח, לבטל או לזייף בחירות, להלאים את רכושנו באופן שרירותי ולהתעשר על חשבוננו? רק מערכת משפט עצמאית באמת – כן, שאינה נבחרת – מונעת זאת. כך זה בדרך כלל בעולם המודרני.
הממשלה משקרת לציבור כשהיא טוענת שכיוון שנבחרה, היא מייצגת את רצון העם. היא מייצגת את עצמה. מערכת משפט עצמאית, כמו גם משטרה ופרקליטות עצמאיות ושירות ציבורי עצמאי – הם קריטיים להגנה על הציבור. זאת הדמוקרטיה הליברלית – מושג שכה מבלבל את הבריות. כל אדם סביר אמור לחפוץ בה. אף אחד משום מוצא לא אמור לחפוץ בשיטות הממשל שמאפיינות את המזרח התיכון, ובהן לאזרח לרוב אין באמת זכויות. אין בכך שום גזענות, אלא פשוט קריאת המפה: אירופה בימי הביניים גם לא הייתה משהו, אבל מאז התפתחה.
נתניהו, שידע גם הישגים, מניח כעת שמספיק אנשים הם כה טיפשים כדי שנקנה את מסרי מכונת הרעל שבנה, שבעזרתה הוא משסה איש באחיו. שנאמין לכל ההסתה בקבוצות הוואטסאפ – למשל שהשב"כ בכוונה עזר לחמאס ב־7 באוקטובר. ראשי מערכת הביטחון התחננו לפגישה עם נתניהו לפני האסון, והוא סירב אפילו לזאת – ועכשיו מנסה להרחיב את האחריות כך שכל העולם אשם, ובדרך נהרוס את מערכת אכיפת החוק, התקשורת, שירותי הביטחון והקשר עם יהדות העולם ובעיקר ארה"ב. ושיהיה ברור: הקשר הזה, שנהרס מול עינינו, הוא הסיבה לתמיכת ארה"ב בישראל, שבלעדיה נעמוד מול קטסטרופה.
אין סיבה שמזרחים יאפשרו זאת. ההבדל בין ישראל לבין מדינות ערב שמהן רובם הגיעו אינו רק בכך שישראל היא יהודית, אלא בכך שהיא דמוקרטיה שבה לאזרחים יש זכויות. לכן הפנייה אליכם, המזרחים: הכעס מובן, אך אסור לנתב אותו להמשך תמיכה בכוח פוליטי שהורס את המדינה.
האלטרנטיבה היא אמנה ציונית חדשה: שוויון בנטל, לימודי ליבה וחובה אזרחית לכולם; דמוקרטיה עם מערכת משפט עצמאית; היפרדות חכמה ומבוקרת מהפלסטינים; חקר כשלי העבר; וקשר חיובי עם יהדות העולם, שכרגע בורחת מישראל המתחרדת והמפנה עורף לדמוקרטיה. אלה אינן "תוכניות של השמאל", אלא התנאים להצלה לאומית.
ה"בית החם" שמעניקה מפלגת הליכוד הוא כיום ביתם של טלי גוטליב ויריב לוין, לא של מאיר שטרית מיבנה ודוד לוי מבית שאן, שהיו מתונים ורציונליים. לא נותר זכר מההדר והממלכתיות. מפלגה איננה משפחה או קבוצת כדורגל או "בית" – היא כלי למדיניות נבונה. הימין שופך דלק וזורק גפרורים – אבל עדיין אפשר להציל את הפרויקט המשותף והאהוב. המפתח כנראה נתון בידי המזרחים. צאצאיהם של מי שאמרו "כן לזקן" בשנות ה־50 וה־60, צריכים להגיד "לא" מהדהד להפיכתה של ישראל לגטו מסוגר וחשוך, שלא יחזיק מעמד.
התרעות פיקוד העורף