הפצ"רית סוגרת את התיק בעניינו של בנה של בהרב-מיארה מבלי אפילו לפתוח בחקירה, בניגוד למקובל בצבא בעבירות של גניבת רכוש. בהרב-מיארה, בתמורה, מורחת את החקירה בעניין הדלפת סרטון שדה תימן לחדשות 12. היא מגישה בשם הפצ"רית תצהיר שקרי לבג"ץ. כאשר הפרשה מתפוצצת, היא פועלת בניגוד עניינים כאשר היא חוקרת פרשה שהיא עצמה עלולה להיות חשודה בה, דבר אשר כשלעצמו מהווה לכאורה עבירה של הפרת אמונים.
היועמ"שית מנהיגה מדיניות של אכיפה סלקטיבית שממסדת אפרטהייד משפטי. דין אחד למפגיני הימין בתקופת ההתנתקות - אלפי עצורים, ובהם קטינים, וכתבי אישום למכביר - ודין אחר למפגיני קפלן, שלגביהם לא הוגשו כתבי אישום בגין חסימות כבישים.
לאכיפה הבררנית יש מקום מרכזי בשיטה של הדיפ סטייט הישראלי. גוטליב ככל הנראה אכן עברה עבירה ביטחונית, ולא הייתה צריכה לחשוף את שמו של בן זוגה של ברסלר. לכן המהלך של העמדה לדין במקרה זה נראה מוצדק. וכך נראה כאילו הדיפ סטייט פועל על פי "שלטון החוק".
ח"כ גוטליב ידועה בסגנונה הצבעוני והקולני. היא אינה ניתנת לשליטה, וקשה לעמוד מול שטף הדיבור המתפרץ שלה. אבל צריך לרגע לשים את הסגנון בצד. גוטליב היא הפה של המונים בישראל - של המושתקים והשקופים, שהיוריסטוקרטיה הישראלית מסרבת לראות.
זעקתה היא זעקת ההמונים, שעבורם המופע שהתקיים אתמול בוועדת הכנסת לא היה דיון טכני בשאלה אם חשיפת שמו של בן זוגה של ברסלר היא פעולה בלתי חוקית שנעשתה "למען מילוי תפקידה" של חברת הכנסת גוטליב.
הדיון אתמול היה כתב אישום חריף נגד ההשחתה הפוליטית, שלטענת מבקריה הגיעה לשיאה בתקופתה של בהרב-מיארה ושקודם לכן הייתה מזוהה עם שי ניצן. והלבה הרותחת הזו מרעידה את האדמה, יוצרת סדקים עמוקים, ועשויה להתפרץ בכל רגע.
התרעות פיקוד העורף