בדיחה ישנה, שאיני ערב לתקינותה הפוליטית, מספרת על אישה פולנייה שמתעוררת בבוקר, מביטה במראה, ואומרת: "מגיע לו!". בשינוי קל ניתן לדבר כיום על הציבור בישראל, המתעורר בכל בוקר, מביט במנהיגיו ואומר: "מגיע לנו!". לשאלה למה זה מגיע לנו, נתייחס עוד מעט.
בן גביר התהדר בצעירותו בתלישת הסמל ממכוניתו של ראש הממשלה יצחק רבין, והבטיח מול המצלמות: "כמו שהגענו לסמל נגיע גם לרבין עצמו". זלזלנו, ורבין נרצח זמן מה לאחר מכן על ידי יגאל עמיר. לימים הצליח בן גביר להיבחר לכנסת.
אף שמדינת ישראל עצרה את המשט בתחכום ובשקט בלב ים, הרחק מהתקשורת העולמית, חש כנראה השר צורך היסטורי ויח"צני לערוך ביקור מתוקשר אצל העצורים, ולעיני העולם כולו לעג להם והתריס כנגדם בעודם רכונים עקודים על הרצפה.
סעיף 121 לחוק העונשין הישראלי מדבר על מעשה שיש בו פגיעה ביחסי החוץ של המדינה. מי שעושה זאת בכוונה לפגוע ביחסי החוץ – דינו מאסר עד עשר שנים. אם לא הוכחה הכוונה לפגוע, אבל המעשה אכן פגע ביחסי החוץ של ישראל, דינו של העבריין שבע שנות מאסר. מי שלמקרא דברים אלה חולף במוחו הרעיון להגיש תלונה במשטרה נגד השר בן גביר על מעשה ההתרסה המקומם שלו, ייזכר נא מי הוא שר המשטרה.
הזדמנות לתקן
אפשר שלנוכח קורות חייו מלאי העלילות של השר בן גביר והתקדמותו בשלבי הסולם הפוליטי, אולי טועה שר החוץ סער, ובן גביר הוא אולי בכל זאת הפנים של ישראל היום? גאוותה של כל אמא פולנייה.
אז הנה הגענו שוב לבדיחה על הפולנייה: מדוע מגיע לנו? כי השר בן גביר לא הגיע בדרך נס לאן שהגיע. בחרו בו אזרחים רבים מתושבי מדינת ישראל; את מועמדתו הכשיר החוק הישראלי, שחוקק בידי נבחרי הציבור הישראלי היושבים בכנסת; הוכרה כשירותו על ידי בתי משפט בישראל, שדחו בקשות לעצור את כהונותיו בשירות הציבור כבר בשלבים מוקדמים יותר. על כל אלה, כמו שנאמר, מגיע לנו.
החדשות הטובות הן שלא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה, והבחירות הקרבות הן ההזדמנות שלנו לתיקון. אבל זה לא יקרה אם נשב באפס מעשה עד ליום הבחירות. על כל אחד מאיתנו ליזום ולוודא בקרב משפחתו ומכריו, שללא שום קשר לדעות האידיאולוגיות, לא תישקל הצבעה למועמדים לכנסת שאינם משקפים את ערכיה ההומניסטיים של מדינת ישראל. ערכים אלה, המופיעים במגילת העצמאות, ניתנים לסיכום במילה אחת: הגינות – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות.
יש מועמדים הוגנים בימין, במרכז ובשמאל. מתן יד לבחירתם של מועמדים שאינם נוהגים בהגינות אינו משרת את האינטרסים שלנו כחברה נאורה ואינו לתפארת מדינת ישראל. כל אחד מאיתנו יכול וצריך למנוע מאנשים כאלה להגיע לתפקידי ייצוג. האזרח הוא הריבון האמיתי, וקשר האזרחות הוא קודם כל קשר של אחריות אישית, יומיומית וכוללת של אזרח לנעשה במדינתו.
בהתנהגותנו ובבחירותינו אנחנו אלו שקובעים את דמותה של המדינה. השר בן גביר הוא דוגמה קיצונית – אבל רק דוגמה אחת לתוצאות מעשינו ומחדלינו בחיי היומיום והשפעתם על קביעת נורמות ההתנהגות של החברה הישראלית. בדקו עד כמה הנורמה הנמצאת בבסיס ערך ההגינות "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" – כמאמרו של הלל הזקן – נוכחת בפועל במרחב הציבורי הישראלי.
הביטו בהתנהגות הנהגים בכביש, בהשתוללות הנוער ברחובות, ביחס לצרכנים ובהתבטאויות הפוליטיקאים שלנו. השר בן גביר הוא אולי "חניך מצטיין", אבל בתוך עמו הוא יושב.
המדינה זה אני, אתה ואת, ורק בנו יהיה תלוי אם אנשים כאלה יקבלו מאיתנו דוגמה והכשר להתנהגות לא הוגנת ויהפכו להיות הפנים של המדינה.
התרעות פיקוד העורף