אנחנו חיים באזור שבו האיומים מוחשיים, קרובים ומיידיים. כשאויב מצהיר על כוונתו לפגוע בנו, האינסטינקט הוא לחפש הכרעה. אבל ארצות הברית רואה את המציאות דרך עדשה שונה לחלוטין.
ראשית, חשוב להבין שאיראן איננה עיראק של 2003 ואיננה אפגניסטן של 2001. מדובר במדינה עצומה בשטחה, בעלת אוכלוסייה של עשרות מיליוני בני אדם, משאבי טבע משמעותיים, תעשייה צבאית מפותחת ומנגנוני שלטון וביטחון מושרשים. ארצות הברית יכולה להסב לאיראן נזק כבד מאוד, אולי אף חסר תקדים, אך נזק אינו זהה להכרעה. הפלת משטר היא משימה אחת. יצירת מציאות יציבה לאחר מכן היא משימה אחרת לחלוטין.
שנית, גם תקיפה צבאית מוצלחת אינה פותרת בהכרח את הבעיה המרכזית שמטרידה את המערב - תוכנית הגרעין האיראנית. אפשר לפגוע במתקנים, להשמיד ציוד ולעכב את ההתקדמות, אך קשה מאוד למחוק ידע, מומחיות וניסיון שנצברו במשך עשרות שנים. לכן, מבחינת רבים בוושינגטון, הסכם שמגביל את תוכנית הגרעין ומפקח עליה עשוי להיות יעיל יותר ממערכה צבאית שתספק הישג זמני בלבד.
גורם נוסף הוא הכלכלה העולמית. איראן ממוקמת באזור אסטרטגי רגיש במיוחד. כל מלחמה רחבת היקף במפרץ הפרסי עלולה להוביל לזינוק במחירי הנפט והאנרגיה, לפגיעה בשווקים ולמשבר כלכלי בינלאומי. נשיא אמריקאי חייב לחשוב לא רק על טהרן, אלא גם על מחירי הדלק בתחנות בארצות הברית, על האינפלציה ועל השפעת האירועים על הכלכלה העולמית.
אך מעבר לכל אלה, ישנו הלקח ההיסטורי. שני העשורים האחרונים הותירו טראומה עמוקה במערכת הפוליטית האמריקאית. ארצות הברית ניצחה צבאית בעיראק ובאפגניסטן בתוך זמן קצר יחסית, אך מצאה עצמה שקועה במשך שנים במלחמות יקרות, מורכבות ושנויות במחלוקת. הציבור האמריקאי, כמו רבים ממקבלי ההחלטות בארצות הברית, אינו שש להיכנס להרפתקה נוספת במזרח התיכון.
התשובה האמריקאית אינה תמיד מספקת את הישראלים, ולעיתים אף מעוררת תסכול. אך כדי להבין את מדיניות וושינגטון צריך לזכור שארצות הברית אינה פועלת רק מול איראן. היא מתמודדת במקביל עם סין ורוסיה, עם אתגרים כלכליים גלובליים ועם מערכת פוליטית פנימית מורכבת.
בסופו של דבר, השאלה איננה אם ארצות הברית מסוגלת להכות באיראן. כמעט אין חולק על כך. השאלה האמיתית היא אם המחיר של הכרעה צבאית מלאה יהיה נמוך יותר מהמחיר של הסכם, פיקוח והרתעה. נכון לעכשיו, נראה שבוושינגטון מאמינים שהתשובה היא לא. ולכן, למרות הכוח העצום שבידיהם, הם ממשיכים לחפש הסכם.
התרעות פיקוד העורף