לפני כחצי שנה חשפנו ב"מעריב עסקים" את סיפורה של איפראימוב, פנסיונרית בת 68 מכרמיאל, שעלתה לישראל ומתקיימת מקצבה חודשית של כ־5,600 שקל. לחיצה תמימה על הודעה שקפצה בטלפון הסלולרי שלה הובילה להשתלטות נוכלים שגנבו את זהותה, פתחו חשבונות בוואן זירו ובדיסקונט ונטלו הלוואות מגופים רבים.
במקביל הועברו כספים לחשבונות של מוטבים אחרים ונרכשו מטבעות וירטואליים באמצעות Bit2C. בסך הכל הצליחו הגנבים לגרוף לכיסם יותר מחצי מיליון שקל, והפנסיונרית שמתקיימת מקצבה צנועה הפכה תוך שעות ספורות לבעלת חובות עתק. שיחה עם יועץ משכנתאות, שהבטיח לסייע לה לכסות את ההלוואות שנלקחו בשמה, הובילה להלוואה נוספת של כ־400 אלף שקל מחברת מימון ישיר, שכנגדה שיעבדה את דירתה. בנוסף התחייבה לשלם ליועץ 25 אלף שקל עבור שירותיו.
עם כל הכבוד, מדובר באישה מאותגרת טכנולוגית, שהמקסימום שהיא יודעת לעשות בטלפון הוא לשחק משחקים. היא לא יודעת לפתוח לבד חשבון בבנק דיגיטלי, לבצע שרשרת של פעולות פיננסיות מורכבות, ודאי שלא לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים במאות אלפי שקלים.
הפרסום כאן ב"מעריב עסקים" הוביל לשורת התפתחויות. מימון ישיר הייתה הראשונה שהודיעה כי תבטל את השעבוד על הדירה ותוותר על דרישת התשלום להסרתו. זמן קצר לאחר מכן הודיעו בנק הפועלים, ישראכרט וכאל כי הם מוחלים על החובות שנוצרו בעקבות ההונאה, לאחר שהשתכנעו כי איפראימוב נפלה קורבן לעוקץ מתוחכם ולגניבת זהות. גם Bit2C בחנה את המקרה והגיעה למסקנה שמדובר באירוע חריג.
לציפורה היה מזל. העוקץ שלה קיבל תהודה ציבורית וטופל בצורה המיטבית. אבל יש בישראל עוד אלפי קשישים כמוה, שנופלים קורבן לנוכלים מתוחכמים וחייהם מתרסקים לחתיכות. חלקם נפטרים משברון לב, אחרים מגיעים לפת לחם בגילם המבוגר. המדינה ורשויות החוק עומדות מנגד, ולא עושות כמעט דבר.
התרעות פיקוד העורף