גם אחרי רצח רבין, כישלון 7 באוקטובר או קו 300, לא היה ספק לאף אחד שהשב"כ מחויב למדינת ישראל וביטחונה. גם כשראשיו נאלצו לפרוש אחרי הכישלונות המדוברים, היה ברור שמדובר בפטריוטים ישראלים שכשלו, אבל לא בגדו בשבועתם למדינת ישראל. בפעם הזאת, זה לא ברור.
בפתרון בעיות הנדסיות וחשבונאיות נהוג לכתוב עכשיו מש"ל. מה שהיה להוכיח. חבל שזיני לא התעניין אצל קודמיו. לא רק השלושה האחרונים (בר, ארגמן וכהן), גם קודמיהם. כולם קיבלו בשלב כזה או אחר דרישות מופרכות מהבוס, כלומר מראש הממשלה. בדרך כלל זה היה נתניהו, אבל לא רק. יובל דיסקין קיבל לא פעם ולא פעמיים דרישות לחקור כל מיני דליפות והשיב בשלילה. זה לא התפקיד של השירות, ענה.
והנה, זיני, במבחן פשוט ראשון, נכשל. למרבה הגיחוך והפלצות, הוא עצמו הפליל את עצמו זמן קצר קודם, כשהצהיר שקיבל על עצמו את התפקיד לא בגלל כישורים או ניסיון (אין לו), אלא מפני ש"אהיה נאמן לדרג הנבחר". כאן בדיוק קבור הכלב, כלומר קבורות האמת והממלכתיות. השב"כ נתון למרותה של הממשלה, אבל אמור להיות נאמן לדמוקרטיה הישראלית ולחוק. וכשמנסים לרתום את יכולותיו החודרניות, המיועדות למקרי חירום והצלת חיים, לצרכים פוליטיים, צריך ראש השירות להגיד עד כאן. זה לא.
"אנחנו מתקרבים למערכת בחירות מתוחה, נפיצה וגורלית. האמון בשב"כ ירד לשפל המדרגה. זיני, במקום לנסות לשקם אותו, מערער אותו עוד יותר. ממש מחבל בדם קר במה שנשאר. כמעט כל פעולה שלו תורמת להמשך אובדן האמון בשב"כ. אפילו ההחלטה האומללה, העלובה, המחפירה, להוריד את פינת ההנצחה להרוגי 7 באוקטובר, מסייעת לזה. מה עבר לאיש הזה בראש? מה הוא יגיד לאביגיל עידן, שאמה נרצחה ב-7 באוקטובר? מה הוא יגיד לשאר המשפחות? למה מפריע לו שיש פינה צנועה בכניסה למטה השב"כ שתזכיר לכל שב"כניק באשר הוא את ליקוי המאורות ההוא? זה חשוב גם רגשית, גם סימבולית וגם מקצועית. כדי שזה לא יקרה שוב. זה צריך להתנוסס בצמוד לדגל המדינה.
מה שעוד מדאיג הוא רמת ניהול האירוע מבחינה תקשורתית מצידו של השב"כ. הציון: נכשל. התגובה של השב"כ לפרסומים על הלחץ שהפעיל ברדוגו, כולל פגישה אישית במטה השב"כ, על ראש השירות, מעידה על העליבות: זה לא בגלל הלחץ של ברדוגו, נאמר מהשירות, ההחלטה לפתוח בחקירת ההדלפה של שאגת הארי התקבלה עוד לפני הפגישה!
זה מזכיר לי את הטירון שהמפקד תופס נוחר בשק שינה במהלך השמירה והדבר הראשון שהוא אומר זה "לא ישנתי, המפקד". קודם כל, הלחץ של ברדוגו, משרת נרצע של אדוניו, הופעל על השב"כ עוד לפני הפגישה.
ואחרי שזיני הסביר את כל זה לקבינט, הוא נאלץ להתהפך ולבקש מהיועמ"שית גלי בהרב מיארה אישור לפתוח בחקירה. מי שהפך אותו, כמו סטייק, היה נתניהו. ומה יקרה מחר אם נתניהו יבקש ממך לעקוב אחר עיתונאים, או פעילי מחאה כלשהי, או אנשים שהביעו התנגדות לממשלה, ולהפעיל את האמצעים החודרניים והדרקוניים של השב"כ נגד מתנגדי שלטון? מה תעשה אז?
בעצם, על פי רונן ברגמן, זה כבר קרה. ברגמן אמר באולפן שישי שהשב"כ, מאז כניסתו של זיני, משתמש בחומרים שנאספים על ידי הכלים החודרניים שלו גם נגד עיתונאים במקרה של חקירת הדלפות. זה לא היה כאן מעולם. אני ממאן להאמין שזה אמיתי. אם זה אמיתי, זה נורא. לא, זה לא מדינת משטרה. זה מדינת שירותים חשאיים. טורקיה שבין הירדן והירקון. הכל תוצרת זיני.
אסור לשפוך את השב"כ עם המים. בשירות הביטחון הכללי יש אלפי גברים ונשים הנאמנים למדינת ישראל וחוקיה. כמו שבמשטרת ישראל יש אלפי שוטרים ושוטרות כאלה. צריך להאמין בהם. אין לנו שב"כ אחר ואין לנו גם משטרה אחרת. מה שמדאיג, זה שאנחנו מתקרבים במהירות לבחירות גורליות. בחירות שבהן יוחלט אם ישראל תלך בדרכם של יעקב ברדוגו והרב טאו, מורו ורבו של זיני, או תמשיך ללכת בדרכם של האבות המייסדים שלה, של בן-גוריון וז׳בוטינסקי, של שמיר, רבין ושרון.
וכמה מילים לזיני עצמו: אתה לא ראש השירות הראשון שפוגש את ברדוגו. המפגש הקודם שלו עם מישהו בתפקיד הזה נגמר בפיצוץ. אף אחד לא התרפס בפניו ואף אחד לא קיבל את דרישותיו המופרכות. בסוף, הוא לא רק עבד שיעשה הכל כדי לרצות את אדוניו, הוא גם לא חכם. וזה בהמעטה. עובדה, הוא הסגיר אותו בקולו כמעט בזמן אמת. האם עכשיו, אחרי שקלונך נחשף ברבים, אתה מבין את האירוע?
התרעות פיקוד העורף