תשעה חודשים של טרור משפטי שגרם לקרע חברתי, מאות אלפים ברחובות, בריחת חברות הי טק, בריחת האנשים הטובים ביותר ממובילי המשק האקדמיה הרפואה מהארץ, מכתבי סרבני התנדבות מטייסים ומיחידות מילואים איכותיות, ראש השב"כ ורמטכ"ל שהזהיר מפורשות מפגיעה בכשירות מול שרים אטומים ומנותקים. האויב קרא את זה. סינוואר אמר זאת מפורשות: ישראל "רקובה מבפנים". אי אפשר לחלוק שה-7 באוקטובר קיבל קידום על סטרואידים על רקע המהפכה, ואי אפשר לחלוק על כך שהממשלה בחרה ביודעין לסכן את מדינת ישראל ולשלם מחיר ביטחוני מופקר עבור מסע אישי ופוליטי שהביא את ישראל לפי התהום מאז ועד סיום כהונתה.
האג'נדה היחידה שממשלה הנוכחית קמה אליה היא פירוק כל מוסדות המדינה שרובם המוחלט לא תפקדו אף לא יום אחד כל כהונתה, למעט אלה שניצבו באומץ אל מולה.
לאחר הטבח ב-7 באוקטובר כל שרשרת הפיקוד הצבאית - רמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש שב"כ, אלוף פיקוד דרום - עמדה באמץ לב לקחה אחריות והתפטרה. הדרג המדיני בהנהגת נתניהו, בביזיון שאין שני לו ברחו כמוגי לב מכל אחריות. זו אנומליה חסרת תקדים בתולדות המדינה ובהיסטוריה של עם ישראל.
אשכול ומאיר הקימו ועדות חקירה; מאיר התפטרה. בגין הקים את ועדת כהן. אולמרט את וינוגרד. נתניהו מוג הלב - ברח, לא ועדת חקירה ממלכתית, לא אחריות, לא התפטרות, ובמקום זאת פצח במסע שיטתי שפל להסטת האשמה לצבא, לשב"כ, ולתקשורת ולא היסס לתקוע סכין בגב בכל מי שניצב בחזית להציל את המדינה מהכישלון המפואר של מדיניותו קרוב לעשור ומחצה.
מסלול הבריחה מאחריות הכניס את ישראל למלחמה הארוכה ביותר - והריקה ביותר בתולדותיה. עשרים ואחד חודשים. יותר מכל מלחמות ישראל יחד, עם אפס ההישגים מדיניים ושחיקה של כל ההישגים הצבאיים.
לבנון, שוב הישג טקטי , עם הסדר שדרשה איראן, שנאכף על ידי טראמפ, שנותן לגיטימציה לחיזבאללה ושהממשלה דואגת שלא יוביל לשום מקום. איראן, כישלון בהפלת המשטר, סיבוך ארה"ב, וכינון משטר קיצוני השואף לרוץ לגרעין.
תדמיתית, ישראל מבודדת ברמה חסרת תקדים מיום הקמתה, מול הליכים בהאג, אמברגו עולמי, ופגיעה אנושה בברית האמריקנית שהייתה הנכס האסטרטגי הגדול ביותר, עם שנאה ואנטישמיות נוראית ביותר בכל העולם. מעל 70% אנטי ישראליות בארה"ב ובעולם הרבה יותר גרוע. המעבר ממלחמה צודקת למלחמת שולל חסרת התכלית הביאה ל 1,017 חללים אזרחים וכ-1,950 חללים צבאיים, שכול ועוד שכול ללא שום הישגים ראויים למחיר הכבד ששולם. מלחמה ששירתה רק את מי שנהנה מהמשכה.
תנופת ההרס לא נעצרה , גל החקיקה של המדינה נגד עצמה. תוך כדי מלחמה, היה השפל החדש אחרי כל השפלים לפניו, חוק ההשתמטות שמפלה בין דם לדם, ובוגד במשרתים, שוחד של תקציבים סקטוריאליים, וחסינות לעריקים. המשך מאמצים לפטר את היועמ"ש ולפרק את השב"כ, המשך פוליטיזציה של משטרה מפורקת , וחתירה מתמדת תחת בג"ץ ומשברים חוקתיים.
פגיעה עקבית בכל מוסד שיכול לחקור, לרסן או להטיל אחריות כחלק מהגנה עצמית של הנהגה שיודעת מה מחכה לה.קואליציית האימים הקנתה במה אין סופית לקיצוניים לקרוע את ישראל לגזרים. שרים המנהלים מדיניות ביטחונית פרטית, רה"מ מנותק שמדרבן חורבן והרס. אין ריבון בישראל אין מנהיג בראשות הממשלה רק אדם קטן ונקמן שצרף את כל האינטרסים למכירת חיסול של המדינה. קורס מתקדם לכל דמוקרטיה של הרס עצמי של מדינה שלמה לשם הישרדות הקואליציה.
הממשלה מסיימת קדנציה בעלת הדפוס האחד- ניצול מוחלט של משאבי המדינה כמשאב פוליטי לעצמם. הצבא, בית המשפט, התקציב, המלחמה, החטופים - כולם הפכו לכלים שחוקים במאבק השרידות והפרטה מוחלטת של האינטרס הלאומי. ההיסטוריה תשאל שאלה אחת: מה נותר? לא הישג, לא הסדר, לא לקח מתועד. רק חברה שסועה ביותר, צבא מותש, בידוד בינ"ל, אובדן הנכס האמריקאי, מוסדות פגומים ואובדן דרך.
די היה במעשה מטורף אחד להרוג לישראל את התום הלאומי את היותינו עם נישא מעל העמים. וכעת ממשלה שלמה נבחרת במשך ארבע שנים רצופות מנסה להשמיד את המפעל הציוני את ההיסטוריה שלנו כמדינת ישראל, את הדמוקרטיה היהודית היחידה בעולם, רוהמ שמבקש להפוך אותנו להונגריה, לעשות מישראל וונצואלה, או צפון קוריאה.
הם הותירו אחריהם מדינה שסועה, המומה כואבת ושחוקה , אבל הם נכשלו ועוד יראו איך ישראל חוזרת. מול מורשת ההרס תידרש הנהגה חדשה לבנות כמעט הכל מחדש, אומנם נכונו לנו תקופות קשות ומורכבות אבל, כמו בכל ההיסטוריה שלנו אין ספק שאנחנו עוד נחזור לעצמנו ונהיה חזקים ומאוחדים. התקומה תהיה אחרי הממשלה.
התרעות פיקוד העורף