חוק התקשורת אינו חוק מושלם, אבל הכיוון הבסיסי שלו נכון. הוא מחליף משטר מיושן של רישיונות וחסמי כניסה במודל רחב יותר של רישום, מאחד את מערך האסדרה, מקל על כניסת שחקנים חדשים ומסיר מגבלות שנבנו לעידן שבו היו בישראל שני ערוצים וחצי. הוא גם מצמצם את ההפרדה המלאכותית בין הערוצים לבין חברות החדשות ומבקש להתאים את השוק לעידן של סטרימינג, אינטרנט ופלטפורמות בינלאומיות. אפשר להתווכח על סעיף כזה או אחר; קשה להתווכח עם הצורך לפרק שוק סגור ולהכניס אליו תחרות.
מי שמאבדת מכך כוח היא בראש ובראשונה קשת 12. קשת נשלטת בידי משפחת ורטהיים, בעלת החברה המרכזית למשקאות: קוקה-קולה ישראל, מונופול מוכרז בתחום הקולה. אז, כן, זהו לא רק ערוץ טלוויזיה מצליח, אלא מוקד כוח כלכלי ותודעתי אדיר. והאמת היא שהחוק של קרעי מאיים לא על "חופש העיתונות", אלא על החופש של בעלי ההגמוניה להמשיך לשלוט בשוק מוגן.
וזהו הקשר הגורדי בין קשת 12 לבין היוריסטוקרטיה, ואין צורך בתיאוריית קשר ואין צורך בישיבה סודית, שכן מדובר בברית אינטרסים: בית המשפט זקוק לקשת 12 כדי שתייצר עבורו לגיטימציה ציבורית, תציג כל הגבלה על כוחו כ"קץ הדמוקרטיה" ותעניק מעטפת תקשורתית למחאות נגד הממשלה. קשת 12 זקוקה לבית המשפט כדי שיגן על מבנה הכוח שבתוכו היא פורחת. זו יד רוחצת יד.
כך פועלת הגמוניה: היא אינה חייבת לצוות על חבריה. היא קובעת את גבולות הלגיטימיות, ומי שחי בתוכה לומד להתיישר. זה קרה גם לחוקרים כמו מנחם מאוטנר ויואב דותן, שבמשך שנים מתחו ביקורת חריפה על האקטיביזם של אהרן ברק, אך בזמן הרפורמה נסוגו מחלק ניכר מהביקורת שלהם. הסיסטם האקדמי והמשפטי חזק מן היחיד. ומי שמבקש קידום, הכרה ומעמד בתוך המועדון מבין היטב מה מצופה ממנו ברגע האמת.
ספיר היה מועמדה של שקד לבית המשפט העליון, אך מועמדותו לא הבשילה, בין היתר משום שעמדותיו הבהילו אפילו את חברי הכנסת מהימין שזכו לשמוע אותו בוועדה, כששטח בפניהם את משנתו. ספיר תמיד היה עוף מוזר באקדמיה הישראלית, ולא רק בשל דעותיו האקדמיות, אלא גם בשל התנהלותו החריגה, שהרתיעה רבים.
אז שיהיה ברור: מאנשים כמו ספיר, סולברג וגרוסקופף לא תבוא תקומה. לא די בעוד "שמרן" עם מנטליות של עבד מהציונות הדתית האשכנזית שייכנס לעליון ויתיישר בתוך שנים. ישראל זקוקה לבית משפט חוקתי חדש, שסמכויותיו מוגדרות, ששופטיו נבחרים בהסכמה ציבורית רחבה ושמקור הלגיטימציה שלו איננו המועדון המשפטי הישן. בית משפט של העם, בידי העם ולמען העם - לא טריבונל של הסיסטם.
התרעות פיקוד העורף