שבת בבוקר, יום יפה. קבוצה של פלסטינים, או אולי פעילים ישראלים ופלסטינים נגד הכיבוש. אולי אנשי ארגון זכויות אדם, או סתם קבוצה של מטיילים - יוצאת לסיור בהתנחלות. אולי תיאמו את הטיול עם צה"ל, ואולי לא.
עכשיו תארו לעצמכם את התגובות לאירוע. האם מישהו ממפלגת הדמוקרטים היה כותב שקבוצת פלסטינים יצאה לטייל בלי תיאום, ואולי בכלל לא הייתה צריכה להיות שם? האם היו מסבירים שמדובר באירוע שאפשר היה למנוע אילו המטיילים היו נשארים בבית? האם היו כותבים על "עימות בין הצדדים"?
האם היו מבקשים להמתין לתוצאות החקירה לפני שיגנו את התוקפים? או שהמילים היו אחרות, יותר בסגנון פוגרום, טרור יהודי, מיליציות, פורעי חוק, אנרכיה, טרור מתנחלים, אובדן שליטה.
עכשיו תחליפו את התמונה. לא שבת, אלא יום שישי. יום שישי שעבר. לא פלסטינים, אלא קבוצה של ישראלים שיוצאת לטייל ביהודה ושומרון. מפרסומים עולה כי גורמי צה"ל עודכנו לכאורה בלילה שלפני הטיול על ידי רבש"ץ חוות גלעד, אך לא ניתן אישור מסודר. אם כך היה, צריך לבדוק מדוע ואם הופרו נהלים. צריך לחקור.
תרגיל מחשבתי
מאז תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון נרצחו מאות מתיישבים בפיגועי טרור. גם בשנה האחרונה גבו הפיגועים את חייהם של עשרות מתיישבים ושל ישראלים רבים נוספים ברחבי הארץ. קשה לחשוב על ציבור שחי תחת איום ביטחוני מתמשך, ובכל זאת זוכה לכל כך מעט אמפתיה כשהוא נפגע. ולא רק מאויבי ישראל מבחוץ, מתברר שגם מבית.
אני כנראה לא הייתי יוצאת לטייל באזור שבו טיילה הקבוצה. מה לעשות, אני לחוצה מדי. אבל המטיילים לא הגיעו כדי לשרוף את כפר תל, ואפילו לא כדי להתעמת. מלט ועזרא לא היו "מדיניות", הם לא היו "סיפוח", הם לא היו "קיצונים שמנסים להבעיר את השטח". הם נהרגו בקרב עם מחבלים, כשזינקו לסייע למטיילים שהותקפו. השאלה הראשונה אחרי מותם לא צריכה להיות למה בכלל יצאו לטייל, או האם הטיול תואם. השאלה הראשונה צריכה להיות איך שמים יד על המחבלים.
מתברר שבקרב חצי מיליון המתיישבים ביהודה ושומרון יש גם מי שיוצאים לטייל בשישי באזור שבו הם חיים, אזור שבו הם חיים לצד יישובים פלסטיניים. זה לא אמור להסתיים במוות. בתים בחוות גלעד לא אמורים להישרף רק משום שחיים בהם מתיישבים. הם לא צריכים לגור במקום "הנכון", להצביע למפלגה הנכונה, או להחזיק בדעות הנכונות כדי שהמוות שלהם או כל פגיעה אחרת בהם ייחשבו לטרגדיה.
אפשר להתנגד להתנחלויות, לממשלה, להמשיך לתמוך באופן הזוי בהקמת מדינה פלסטינית. לגיטימי לנהל ויכוח על עתיד יהודה ושומרון. חייבים לנקוט יד קשה ובלתי מתפשרת כלפי כל מי שפוגע או מנסה לפגוע בפלסטינים כך סתם. להקיא מתוכנו ולהוקיע פעולות "תג מחיר" - אבל מה זה קשור לפיגוע הנורא? מביש שהמחלוקת הפוליטית מקהה את האמפתיה הבסיסית המתבקשת.
לתוקפים מבית אני מציעה תרגיל מחשבתי קבוע. דמיינו תמיד שהמתיישבים המותקפים הם פלסטינים, ואולי כך תצליחו לגייס מעט יותר חמלה.
התרעות פיקוד העורף