הממשל האמריקאי מקדם כיום גישה רב-ממדית לפתרון המשבר באזורנו. זוהי מדיניות "מרחיבה", הכוללת בתוכה ממדים כלכליים, יוזמות לצמצום נשק מאיים אצל היריבים ומעורבות הולכת וגוברת של גורמים בינלאומיים. לכאורה, מדובר במאמץ דיפלומטי מקיף, אך בפועל, התוצאה היא ניתוב של ישראל למסלול שבו חופש הפעולה הצבאי שלנו הולך ומצטמצם.
בכל החזיתות אנו עדים לדפוס פעולה אמריקאי חוזר: וושינגטון מציגה בתחילת הדרך עמדות תקיפות, אך ככל שהמשא ומתן הופך לארוך ולא יעיל, היא נוטה להתפשר על סעיפים עיקריים ומהותיים. התוצאה היא גיבוש מתווים שישראל פשוט לא תוכל להסכים להם.
מול חמאס בעזה, המגמה האמריקאית והבינלאומית מטרידה במיוחד. אנו רואים ניסיונות קדחתניים לקדם תהליכי שיקום ברצועה, וזאת עוד בטרם נקבעו דרכים לפירוק חמאס מנשקו. "המנגנון הניהולי החליפי" מאפשר לחמאס לשרוד בפרופיל נמוך בטווח המיידי ולחזור ולהשתקם בהמשך. בכל תרחיש כזה, הארגון ישמור על שליטה משמעותית על האוכלוסייה וימנע כניסת כוחות אחרים.
בצפון, האיראנים כורכים את הישרדותו של חיזבאללה בכל המגעים מול האמריקאים. הקלות הבלתי נתפסת שבה הסכימו בכירי הממשל בארה"ב – בהם סגן הנשיא סטיב וויטקוף – להתנות את ההסכם עם איראן בהפסקת אש בלבנון, היא מטרידה ומסוכנת. היא מעניקה לטהרן מנוף לחץ ישיר על ביטחונה של ישראל.
הזירה המרכזית, מול איראן עצמה, מציגה תמונה עגומה של מדיניות החוץ האמריקאית. הממשל האמריקאי, ודונלד טראמפ בראשו, הגיעו עתה לצומת החלטה. המשא ומתן המדיני מול ממשל איראני מפולג מעמיד את הנושאים והנותנים האמריקאים באור מגוחך: בכירי הממשל, מהנשיא ומטה, חוזרים מדי יום כמעט על ההבטחה כי המשא ומתן על מצר הורמוז יסתיים בתוך זמן קצר, רק כדי לשמוע מיד הצהרות לוחמניות המובלות על ידי משמרות המהפכה, הדורשים נסיגה אמריקאית מהאזור, תשלום פיצויים והסרת כל הסנקציות.
בתחום הצבאי מתעוררות עתה מחדש השאלות הקשות על יעדי המלחמה, בצל דיווחים על מחסור בטילי התקפה ומיירטים. יתרה מזו, האיראנים חזרו והתאוששו, והם מאיימים מפורשות על מדינות המפרץ ועל כל מי שיסייע לארה"ב. טהרן ממשיכה לפעול נגד ספינות סוחר במצר הורמוז ומפעילה את החות'ים והמיליציות העיראקיות מול סעודיה ומדינות מפרץ אחרות.
פעולות אלו יצרו גלי תגובות נגד האיראנים במזרח התיכון. התגובה המרכזית, בעלת חשיבות אסטרטגית ארוכת טווח, היא הקמת ברית ההגנה בין פקיסטן, טורקיה וסעודיה, המכונה "ברית מכה". בחירת השם אינה מקרית. "ברית מכה" נבחרה כדי להעביר מסר מהדהד, גלוי וסמוי כאחד, לכלל המוסלמים בעולם: קווי העימות השתנו, והמאבק האזורי הוא בבסיסו עימות סוני-שיעי.
לסיכום: ישראל ניצבת בעין הסערה של מערכת אינטרסים עולמית ואזורית. מול הלחצים להסדרה שמלטפת את חמאס, מחבקת את חיזבאללה ומהססת מול איראן, עלינו להציב קיר ברזל. רק באמצעות סבלנות ונחישות, תוך שמירה על עצמאותנו להכות באויבינו בעת הצורך, נוכל להבטיח את עתידנו באזור. אסור שנהיה מטבע עובר לסוחר במשא ומתן של אחרים.
התרעות פיקוד העורף