הסיפור הזה התחיל בקול תרועה רמה ומסתיים באקורדים צורמים, זאת בשעה שהשתיים, אם ובת, החליטו להעתיק את מקומן מישראל. לא ברור עדיין אם שיתפו בכך מי מבני משפחתן בישראל. הן הותירו כאן אח נוסף לליאל ואחים למלי, בגלל חובות שמסתכמים סביב 200 אלף שקלים. לא סכום נמוך, אבל גם לא כזה שיגרום לבן אדם נורמלי להקפיץ מדינה שלמה, למשוך כל כך הרבה תשומת לב, לא לשלוח סימן חיים, להתנהל כמו עברייניות לכל דבר, תוך מחיקת היסטוריית הטלפונים, השלכת הטלפונים באמצע מסלול הבריחה כדי למנוע איכונים, הצטיידות בניידים חדשים ונסיעה לארגנטינה במטרה להשתקע שם ולחמוק מאותם חובות.
השתיים גרמו להוצאות במאות אלפי ואולי במיליוני שקלים מקופת המדינה, נתנו לציבור פלטפורמה להכפיש את שמה של מלי, העמידו את בני המשפחה שבארץ במרכז דרמה, תוך חשש כבד לכאורה לחייהן, למרות שבפועל משהו רע מסתתר מאחורי הפרטים שנחשפו עד כה. האם מישהו מבני המשפחה היה שותף למזימה? מדוע מיהרו לצאת לגיוס המונים כשהמשטרה התעסקה בסיפור והתעקשה שלא לחשוף פרטים? ועוד הרבה שאלות נלוות, שלא המקום לפרטן כעת.
השניים הללו, קסאו וקליינרמן, נחטפו באמת, והדיווח לגביהם התקבל באיחור, ואילו לגבי מלי וליאל – הן פשוט לא נחטפו, אלא הכניסו את כולם לסטרס, לסרט אימה שבתוכו המשטרה הצליחה, יחד עם משטרת וינה וכוחות נוספים, לפעול בסביבה זרה ולהניב תוצאות.
האם במקרה הזה ניתן להשית את סכום ההוצאות על משפחת הנעדרות? לא בטוח. האם המשטרה תבדוק אופציה כזאת? כנראה שלא. הסוף כאן הוא טוב, התחושות איומות.
התרעות פיקוד העורף