אירופה יורדת מהפסים. זו, לפחות, המסקנה של מאמר שפורסם בעיתון "הניו יורק טיימס" ומצביע על שורה של ליקויים וכשלים בהתנהלותן הפוליטית, הכלכלית, הטכנולוגית ועוד של מדינות ביבשת. לישראל יש עניין בנושא לא רק מפני שאירופה היא פרטנרית המסחר העיקרית שלה, אלא כיוון שמוסדות אירופיים וכמה ממדינות היבשת מרשים לעצמם להתייחס לישראל בצורה מתנשאת ומפלה.
לכאורה אנו צריכים להיות מרוצים מתשומת הלב היתרה שאנו זוכים לה ביבשת שחבה לנו חוב גדול, שהצטבר במשך אלפיים שנות רדיפות, אינקוויזיציות ופוגרומים, ושאנחנו גם קשורים אליה בנימים של היסטוריה, לטוב ולרע. אך בהפוך על הפוך אנחנו נתונים להפניית אצבע מאשימה כלפינו מראש בכל נושא, ללא מאמץ לברר את העובדות לאשורן. מעשי הבריונים בקוסרה אכן חמורים וראויים לכל גינוי, וכך הם נתפסים גם על ידי רוב הישראלים עצמם, לרבות הממשלה והמתנחלים. אבל באירופה הדבר הופך מיד להאשמה קולקטיבית, ברוח המסורת של האשמת יהודים בכל עבירה, אמיתית או מדומה.
אותם פרשנים אינם שמים את הדגש על השאלה, מדוע אירופה, כחלק מהעולם המערבי החופשי, איננה רואה עצמה שותפה במאבק נגד הציר הלעומתי של סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה, שמטרתו לשים לאל את ערכי החופש והדמוקרטיה של המערב. שלא להזכיר את העובדה שאיראן חותרת להשמדת מדינת ישראל.
מבחינה זו, למעשה, אין כל חדש. ועידת אווייאן שהתכנסה ערב מלחמת העולם השנייה בצרפת, בהשתתפות נציגים מאירופה ומארצות הברית, נמנעה מכל צעד שעשוי היה למנוע חלק ממאורעות השואה, לרבות פתיחת שערי ארץ ישראל לפליטים יהודים. ייתכן שצריך להגיע למסקנה שאירופה של היום, למרות מלחמת העולם השנייה, השואה והמלחמה הקרה, אינה שונה כל כך מאירופה של אתמול, ולא רק בעניין היהודי, אלא גם מבחינת נכונותה להגן על עצמה מפני איומים מבית ומחוץ.
נסיגת אירופה מתבטאת גם בתחומים אחרים: הצמיחה הכלכלית, גם בגרמניה, שהייתה בעבר הקטר הכלכלי של היבשת, שואפת לאפס. עיקר המחקר הטכנולוגי מתבצע בארצות הברית ובסין (ובישראל). תעשיית הרכב המהוללת מוצאת עצמה במאבק הישרדות. חומרי הגלם ביבשת הידלדלו מאוד. ואפילו מרכזן של רוב האמנויות עבר מזמן לניו יורק (אלא אם מתייחסים לכדורגל כאל אמנות).
למרות כל זאת, אל לנו להתייחס לאירופה בדמדומיה בשוויון נפש – ולא רק מפני שהיא שכנתנו ומפני שישראל כמדינה ים-תיכונית היא מהרבה בחינות חלק מאירופה ולא מהמזרח התיכון המדברי. גם אם אירופה טרם התעוררה לנוכח הסכנות שאורבות לה, היא עדיין עשויה למלא תפקיד חיובי מול הסכנות שמאיימות על העולם החופשי.
התרעות פיקוד העורף