לפני שנתיים ומשהו, שעה שעשרות מחטופינו היו בשבי חמאס, החליט ממשל ביידן לנסות לשחררם. נציגיו התרוצצו ברחבי המזרח התיכון וחיפשו שביב של תקווה. השותפים שלהם היו רק נציגים רשמיים של מדינות, ובהן כווית ומצרים, שהייתה להן השפעה על חמאס. הם נמנעו מלהיפגש עם טרוריסטים, נאמנים למדיניות ארוכת השנים של ארה"ב שאין מדברים עם ארגוני טרור. ישראל עקבה בעניין רב אחר יישום מדיניות זאת, שכן חששה ממשא ומתן כזה, אלא אם אותם ארגונים חזרו בהם מדרך הטרור. לא זוכר ששמעתי את חמאס חוזר בו.
לעומת זאת, טראמפ, הידיד החדש-ישן, במהדורה שלאחר בחירתו השנייה, החל לפסוע במשעולי המזרח התיכון ומצא ידידים חדשים. מאחת הנסיעות חזר עם מטוס נשיאותי חדש, מתנת החברים מקטאר. בסעודיה, באיחוד האמירויות, בסוריה ובטורקיה הוא מצא מנהיגים חדשים, ומתברר שגם חברים חדשים. איזה חיבור נהדר לא-שרע של סוריה, שלא לדבר על ההסתחבקות הקבועה עם ארדואן.
מחכה שהמים יצטננו
טראמפ היה הראשון שזרק את נתניהו למים והחל לחמם אותם, לאט-לאט, והצפרדע החלה להרגיש לא נוח. אומנם הוא הצטרף ללחימה באיראן וקנה את הרעיון המטורלל של הפיכת המשטר במדינת הענק הזו בידי ישראל וארה"ב, אבל מהר מאוד הוא התעשת והחל לחלק לישראל הוראות התנהגות - תמיד ברגע האחרון ומבלי להסביר ולתרץ.
לא נשכח את הסצינה המביכה של שיחת ההתנצלות של נתניהו עם מנהיג קטאר לאחר התקיפה שם. בהמשך טראמפ הגיע להבנות שקטות עם החות'ים בתימן (והפסיק לתקוף שם) ועם חיזבאללה בלבנון ועצר את המתקפה של ישראל. וכמובן - סיכם על תוכנית 20 הנקודות לעזה מבלי להיוועץ בישראל. לזכותו ייאמר כי הגיע להסכם על החזרת החטופים, גם כן ללא היוועצות עם נתניהו…
טמפרטורת המים עולה ועולה, והצפרדע שלנו מרגישה כי חם לה, אבל אינה קופצת, כדרכה, מהמים. היא מחכה, אולי יצטננו, אבל ההפך קורה. חיי הצפרדע נעשים קשים, והיא מרגישה זאת, אבל למי היא תפנה? מה מחכה לה בחוץ, המפלגה הדמוקרטית? הרי בינתיים, בזמן שחלף, המפלגה הדמוקרטית שינתה פניה, ובהרכבה הנוכחי היא מתרחקת והולכת מישראל בצעדי ענק. דעת הקהל, כולל התקשורת, כבר נגדנו. בתי המחוקקים, שניהם עדיין בשליטה של טראמפ, אבל הוא מתקשה להעביר שם החלטות.
לצפרדע שלנו ממש חם, אבל היא נשארת במים כי אין לה ברירה, אין עם מי לדבר. אילולא קטע נתניהו, במו ידיו, את יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית, יכול היה לחפש מזור בחיקה, אבל לא. ואפילו הקהילה היהודית, המחסום האחרון מפני פגיעה בישראל, אינה מתייצבת כולה לצידו. נתניהו אינו מקיים עוד מפגשים עימה, כי הוא חושש. הם מראים לו את תמונות ההרס מעזה ואת התפרעות הטרוריסטים היהודים באיו"ש ושואלים אותו "זו מדינת ישראל? מדינת היהודים? זה חזון הנביאים?".
כבר לא מתייעצים איתנו
לצד הקשיים עם ארה"ב, נקלעה ישראל לעימותים עם מדינות אירופה השונות. לא רק אלה המודעות לפורענות כמו ספרד ואירלנד, אלא גם אחרות כמו צרפת ובריטניה. ארצות אירופה אינן יכולות לשמש כתחליף לארה"ב, בשום פנים ואופן לא. הן מפנות לנו עורף. רק גרמניה לצידנו, בהסתייגויות שונות, ועכשיו, אחרי שהונגריה נפלה, נשארה לנו צ'כיה. הם איתנו ומסוגלים להכשיל החלטות של האיחוד האירופי. גם לטובה.
והשבוע הזה הוא של ג'ארד קושנר, שהגיע כדי להחיות את תוכנית 15 הנקודות - תוכנית רעה מאוד שנכפתה על ישראל ליישוב העימות המדמם בין ישראל לעזה. הממשל כבר אינו מתייעץ עם ישראל, אינו מבקש את הסכמתה. אם הם חושבים ששיחה עם מנהיג חמאס, להלן ארגון טרור, תסייע להם, הם ייפגשו איתו חרף התנגדותה של ישראל. אז זהו, שלא בדיוק. ישראל אולי התנגדה, אבל שומרת את ההתנגדות הזאת לעצמה. היא לא תעז להתנגש עם הנשיא. הוא יודע זאת, וגם אנחנו.
לצפרדע כבר חם במים, מאוד חם. וביידן, ברטרוספקטיבה של שנים ארוכות, מסתמן כאחד הידידים הגדולים של ישראל. הוא זה שאמר את ה-Don't ההיסטורי ובלם, באותו יום אסוני באוקטובר, כל מדינה וכל ארגון טרור באזורנו שחשבו לתקוף את ישראל ולפגוע בה באחד מהרגעים הקשים בהיסטוריה שלה.
ביידן וממשלו ראויים להתנצלות. הם לא נשברו ב-7 באוקטובר, לא נטשו אותנו, נשארו נאמנים למדיניות רבת-השנים של ארה"ב ש"עם טרוריסטים אין מדברים, רק נלחמים". לטראמפ אין מעצורים, ובוודאי לא כלפי ישראל, שעדיין משתעשעת ברעיון שארה"ב "תעשה עבורה את העבודה" ותצליח לנטרל את כוונותיה של איראן לפתח נשק גרעיני.
הצפרדע שלנו כבר מזמן גוועה במים הרותחים, מהרהרת ברגעיה האחרונים מתי ולמה לא הבינה כי היא חייבת לשמור על עצמאותה, לחפש לגיטימציה, לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בארה"ב. היא טעתה, אבל גילתה זאת בימים האחרונים. מאוחר מדי.
נתניהו אינו שומר כשרות. זכותו. בתיו הרשמיים אומנם מתנהלים על פי הנחיות הרבנות, אבל מדי פעם, בחייו הפרטיים, הוא חוטא במסעדה שמשגיח הכשרות אינו מגיע אליה. זכותו. גם הוא לא ציפה כי טראמפ "יאכיל אותו צפרדעים". בכל זאת, הוא היה רוצה לבחור לעצמו אבל הוא לא יעשה דבר. ירצה או לא ירצה, טראמפ הוא המשענת האחרונה של ישראל בוושינגטון.
התרעות פיקוד העורף