השאלה כיצד תיראה מדינת ישראל בעוד 20 שנה לא תוכרע בעוד 20 שנה. היא מוכרעת כבר עכשיו - בתקציבים שאנחנו מחלקים, בערכים שאנחנו מלמדים ובכיתות שבהן גדל הדור הבא של הישראלים והישראליות.
החינוך הוא בניין הכוח החשוב ביותר של מדינת ישראל. אלא שבמקום לנהל אותו בראייה ארוכת טווח, מערכת החינוך מתנהלת מתקציב לתקציב וממשבר למשבר.
עלינו לשאול: מה מגיע לכל ילד וילדה, ואיזה בסיס ישראלי משותף נעניק לדור הבא? התשובה מתחילה בעיקרון פשוט: ילד הוא ילד. אין הצדקה לכך שהמדינה תשקיע בתלמיד בחינוך הממלכתי פחות משהיא משקיעה בתלמיד בזרם אחר.
באבן יהודה יש קבוצה קטנה של תלמידי החינוך הממלכתי־דתי, שמרביתם נאלצים ללמוד מחוץ ליישוב. גם להם מגיע ללמוד בקרבת ביתם. שוויון פירושו תקצוב שווה לתלמידי החינוך הממלכתי, לצד נגישות למוסד קרוב עבור תלמידי החינוך הממלכתי-דתי.
הממשלה הבאה צריכה להגדיל את ההשקעה בחינוך הממלכתי ולהבטיח לכל ילד וילדה חינוך מצוין: מענה למשבר בהוראה, יחס אישי, תמיכה רגשית, העשרה ותרבות וצוותי חינוך איכותיים המתוגמלים כראוי. אבל שוויון בתקציבים אינו מספיק. מדינת ישראל חייבת להחליט גם ל-מה היא מחנכת.
ילדי ישראל גדלים בקהילות שונות ובבתים בעלי אמונות ואורחות חיים שונים. איננו צריכים לבקש מאיש לוותר על זהותו. אבל אם אנחנו מצפים שבעוד 20 שנה הם יחיו כאן יחד, יקבלו יחד החלטות, יבנו יחד את החברה ובשעת הצורך גם יגנו יחד על המדינה, אנחנו חייבים להעניק להם היום בסיס ישראלי משותף - ליבה ישראלית ערכית.
כאן מתחבר החינוך לשאלת השוויון בנטל. חברה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן כשהאחריות המשותפת מוטלת רק על חלק מחבריה. שותפות אינה מתחילה בבקו"ם, אלא בכיתה.
לצד הזכויות, מערכת החינוך צריכה ללמד אחריות לקהילה, לחברה ולמדינה. שירות צבאי, לאומי או אזרחי הוא ביטוי לתפיסה פשוטה: מדינה משותפת מחייבת אחריות משותפת.
כמג"ד במילואים למדתי שאי אפשר להתכונן לאתגר רק כשהוא מגיע. בניין כוח מחייב להסתכל קדימה ולהשקיע היום ביכולות שנצטרך מחר. העיקרון הזה מלווה אותי כראש רשות: תכנון תשתיות, היערכות לגידול והשקעה בחינוך ובקהילה קובעים כיצד תיראה המועצה המקומית בעוד עשר ו-20 שנה.
כך בדיוק עלינו להתייחס גם לחינוך. ישראל זקוקה לאסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, שתבטיח שוויון אמיתי בתקציבים ובמשאבים, תחזק את החינוך הממלכתי, תגדיר ליבה ישראלית משותפת ותטפח חשיבה עצמאית לצד שייכות, זהות ואחריות. עתידה של ישראל אינו ממתין מעבר לפינה. הוא יושב כבר עכשיו בכיתה.
התרעות פיקוד העורף