ב-1992 עשה גוש הימין את אחת הטעויות הפוליטיות הקשות, אם לא הקשה ביותר בתולדותיו. מפלגות ימין קטנות התעקשו על ריצה עצמאית, וקולות המצביעים שלהן נזרקו לפח. ואז - אחוז החסימה עמד רק על 1.5% - פחות ממחצית ממה שהוא היום.
התחיה קיבלה 31,957 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. רשימתו של הרב משה לוינגר קיבלה 3,708 קולות. רשימתו של הרב אליעזר מזרחי (ששנתיים קודם לכן הציל את הימין ב"תרגיל המסריח") קיבלה 12,851 קולות. יחד: 48,516 קולות. מספר שהיה יכול להיות שווה ערך ליותר מ-2 מנדטים לפי מספר הקולות למנדט באותה מערכת בחירות. התוצאה הייתה מהפך. השמאל קיבל 61 מנדטים בדיוק. יצחק רבין הקים ממשלה - והשאר, ובכן, היסטוריה.
61 מנדטים הספיקו. הסכם אוסלו א' עבר בכנסת ברוב של 61 תומכים, לצד 8 נמנעים. אוסלו ב' עבר ברוב דחוק במיוחד של 61 מול 59 מתנגדים. 61 מנדטים הספיקו לייבא מתוניס את ערפאת ומחבליו ולהקים את הרשות הפלסטינית. אפילו אם רק התחיה הייתה עוברת את אחוז החסימה - זה לא היה קורה. בלתי נתפס.
גם בל"ד התעקשה לרוץ לבד וקיבלה 138,617 קולות. גם היא נשארה מחוץ לכנסת. יחד מדובר ב-289,410 קולות שבוזבזו למחנה השמאל. בוזבזו זאת לשון המעטה. על פי החישוב של 36,227 למנדט, הגוש הפסיד 7.99 מנדטים. 8 מנדטים - בשביל לעשות את זה קל יותר לקריאה וקשה לעיכול בשמאל. בבחירות ההן קיבל גוש נתניהו 64 מנדטים.
ראו הוזהרתם
יש מפלגות נוספות עם רסיסי ושברירי אחוזים שנוגסות בכוחו של הימין. כמו מפלגת נעם של אבי מעוז למשל, או גדי יברקן עם בית ישראל. נדמה שכל מי שחבר כנסת או שהיה חבר כנסת, הקים מפלגה משלו. אולי עד שהמאמר הזה יתפרסם, כבר יהיו נוספות. כל אחד מהם כמובן מסביר שיש לו סיבה טובה לרוץ לבד. כי רק הוא "יאחד" את כולם. משום כך הוא מפצל ומקים פלג נוסף.
אבל הבחירות אינן רק תחרות על השאלה למי יש את הרעיון או את המצע הטוב ביותר. הן בראש ובראשונה מכריעות בשאלה מעשית מאוד: מי יוביל את ישראל בשנים הבאות? בריצה נפרדת אתם רואים את הפוסטרים שלכם ברחובות, אבל מוודאים שקולות של אנשים שמאמינים לכם ובכם יושלכו ב-27 באוקטובר לפח.
אם אינכם גאוותנים ואם טובת המחנה, ובעיקר טובת המדינה, לנגד עיניכם - עליכם להבטיח את שלטון המחנה שאליו אתם מצהירים שאתם משתייכים. או לכל הפחות - למנוע את עלייתו לשלטון של המחנה שלדרכו אתם מתנגדים.
יש לכם הזדמנות לוותר על האגו ועל הפנטזיה הלא ריאלית שאולי בכל זאת גדולתכם תוכר על ידי הציבור בישורת האחרונה של המרוץ. תתאחדו עד יום שלישי הבא. תתאחדו או שתפרשו. ואם התאחדתם ואתם רחוקים מאחוז החסימה - תפרשו אחר כך. כי הסיכוי שתצטערו על זה גבוה כמעט כמו הסיכוי שתגרמו צער לרבים רבים.
את הלקח של 2022 השמאל כבר למד. אין שום סיבה שהימין יחכה לבוקר שאחרי הבחירות כדי להיזכר בלקח של בחירות 1992. דיר באלק!
התרעות פיקוד העורף