רק בתחום אחד לא שומעים הצהרות מפי רבנים ולא מורגשת שום נוכחות רבנית. הכוונה לפילוג, לשסע ולגילויי השנאה המתעצמים בין חילונים לחרדים בישראל. כתוצאה מסיכול חוק גיוס חדש, הזעם במגזר החרדי גובר. הבחירות המתקרבות מעצימות את המחלוקת ואת העוינות. ורבנים שותקים. לא עולה בדעתם שבמצב כל כך חמור יש להם תפקיד, יעד ושליחות - להפגין נוכחות, ליזום אסיפות וכינוסים, להטיף מוסר ולהסביר עד כמה הפילוג והמחלוקת בחברה, בין חילונים לחרדים, סותרים את הדת ואת היהדות.
הימים הם ימי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. זהו חודש שבעבר היה מורגש ביותר במגזר החרדי, במיוחד בחצרות החסידיות. חודש שהיו לו ביטויים מיוחדים בישיבות ובסביבותיהם של גדולי התורה. השנה לא ידוע לי על יוזמה של רב מרכזי לארגן מפגש של אזרחים במטרה מוצהרת לסלק את גילויי העוינות בין החילונים לחרדים.
בישראל קיימות ופועלות שלוש מועצות גדולי תורה - שתיים במסגרת מפלגת יהדות התורה ואחת של מפלגת ש"ס. לא שומעים אף מילה, אף הצהרה, מצד אחד האדמו"רים או גדולי התורה האחרים בגופים אלה. כאילו לא מעניין אותם כלל מה קורה בחברה היהודית הישראלית, בנוף הציבורי. לא זכור מצב כל כך מתוח, כל כך מלא בגילויי עוינות הדדיים, כמצב הנוכחי. מי שהיו חייבים להיות הראשונים שיגיבו במצב כזה, ויפעלו להרגעתו, הם הנציגים הבכירים של הדת והיהדות. והם דוממים.
לא נשמעה אפילו פנייה של רב ידוע, של גדול בתורה, לחרדים ולחילונים, בבקשה: אנא מכם. הירגעו. עשו משהו לקידום הקרבה ביניכם.
התרעות פיקוד העורף