חוליה רקובה בשרשרת: האנשים שעושים את הכול בשביל לפגוע בישראל | גאולה אבן סער

אין ב"נז"א" שום דבר אגבי – אלא נזק מכוון וממוקד מטרה נגד צה"ל, נגד הממשלה ונגד המדינה # ומה עושים בשמאל העמוק? מריעים לסרט וליוצריו

מילים אלה של נתן אלתרמן מיטיבות לתאר את "אירוע הסרט 'נז"א'". לא ראיתי את הסרט, ולכן אין לי דרך לדעת מה יש בו למעט מה שהתפרסם, וממנו עולה שחבורה פחדנית המסתתרת מאחורי עילום שם טוענת לפשעי מלחמה שביצעו חיילינו בעזה.

אין לי מושג מי הם הדוברים בסרט, האם הם אכן חיילים או קצינים, האם היו עדים ישירים לאירועים שעליהם הם מספרים, מה היה תפקידם, והאם אכן שירתו בצה"ל.

הסרט כסרט לא מעניין. אסור לראותו בחלל ריק, מנותק הקשר. זו עוד חוליה רקובה בשרשרת של יהודים, של ישראלים, שהעלילות ודברי התועבה שלהם עלינו בשם אמת מדומיינת משמשים כחומר בידם של מי שמבקשים להשית עלינו סנקציות ולאמץ בחום את הנרטיב הפלסטיני השקרי. כל מילה בגנות חיילינו כאן היא נשק אדיר נגדנו שם.

אז מה, את החברים במפלגת הדמוקרטים, "הנאורים", זה כנראה פחות מעניין. יותר מעניין "חופש הביטוי" שבשמו אפשר כנראה לטנף ולשקר על ישראל ולקבל על זה מחיאות כפיים סוערות בחו"ל. ליאיר גולן לא יצא, משום מה, עד עכשיו (אלא אם החמצתי) לומר משהו בגנות הסרט ויוצריו.

גבי לסקי, מועמדת הדמוקרטים לכנסת, ומי שלא הייתה לה עד כה בעיה להגן בבתי משפט על מחבלים, יצאה נגד מה שכינתה "השיח האלים" כלפי יוצרי הסרט. הציוץ נמחק לאחר מכן, מה שמוביל לתהייה: אם לא הייתה מועמדת לכנסת – הייתה מוחקת?

מוסי רז, המשובץ במקום ה־22 ברשימה, בירך את היוצרים על זכייתם ועל הסרט וכתב: "כל הכבוד על העבודה החשובה". משה רדמן אבוטבול (עוד מועמד ברשימה) אמר לכתב "בשבע": "אני לא מגנה ולא לא מגנה".

מה שמדאיג כאן אינו הפגיעה בחופש הביטוי. מה שמדאיג הוא השקרים שמייצרים בשם חופש הביטוי, ומה העולם עושה עם הביטוי הזה. כשנציגים ויוצרים יוצאי שמאל מופרע וקיצוני מנסים לגלגל אשם דמיוני על לוחמי צה"ל ועל הממשלה – הם האשמים. אשמים באחריות שלהם לנרטיב הכוזב שהם מפיצים ובאופן שבו הנרטיב הזה משמש את מי שמבקש לפגוע בישראל. עליהם מסתמכים שונאי ישראל. לא בתיאוריה – במעשה.

קו ישיר מחבר בין דברי אולמרט וחלוץ וגם יו"ר הדמוקרטים, שהדהד לעולם את "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", לבין האפקט של "נז"א". סרט ישראלי מציג בעולם מציג טענות קשות על צה"ל. יוצריו מציגים אותן כ"חשיפה", פוליטיקאים ישראלים במערכת בחירות מגינים בלהט על זכותם להשמיע אותן, מברכים אותם או מדגישים את חשיבות השיח.

והיום, כשמדינות עוינות, פרו־פלסטיניות, פרו־חמאסיות, מחפשות כל טיעון אפשרי נגד ישראל, כשבמוסדות אקדמיים בעולם, בתי הדין, ארגונים בינלאומיים וממשלות מחפשים חומר נגדנו – צריך להיות עיוור במקרה הטוב ואנטי־ישראלי ואוטו־אנטישמי במקרה הפחות טוב – כדי לא להבין שהמילים וה"יצירה" משמשות בכוונת מכוון ככלים נגדנו.

"נז"א" הוא לא סרט אלא חוליה רקובה בשרשרת. אין בו שום דבר אגבי אלא נזק מכוון וממוקד מטרה נגד צה"ל, נגד הממשלה, נגד המדינה.