מאחורי המתקפה עמד אויב מפלצתי, אך קנאותו ועוצמתו אינן מסבירות את גודל האסון. נדרשת תשובה לשאלה כיצד מערכת הביטחון הישראלית הגיעה למצב שבו מתקפה כזאת הצליחה להפתיע אותה ולמוטט את מערך ההגנה בגזרה ואת מערכי ההגנה והמניעה התומכים.
כך או אחרת, הפער המרכזי נותר בעינו: הרמטכ"ל וחברי המטה הכללי לא עברו תחקיר אישי, עצמאי ומקיף, שמקביל לתחקירים שנערכו באוגדת עזה ובפיקוד הדרום. הרמטכ"ל אומנם אמר "האחריות היא שלי", אבל קבלת אחריות אינה תחליף לבירור מקצועי של אופן הפעלתה. התנהלות הרמטכ"ל ומטהו משליכה בהכרח על התנהלות שאר המסגרות שתוחקרו.
כל הנכתב כאן אינו מבטל את הצורך בחקירת הדרג המדיני, אך אלה שתי חקירות נפרדות שבסיומן ניתן יהיה לבדוק את ההשפעה של הפוליטי על הביטחוני ולהפך ושל המשפטי על הפוליטי ובעיקר על הביטחוני.
התרעות פיקוד העורף