משל.
איש אחד, שמו לא חשוב, סיים את צום יום הכיפורים, אכל קצת מרק שהכינה אשתו, שתה קצת לימונדה, כמה עוגיות (כדי לא להכביד על הבטן) ויצא אל חצרו כדי להתחיל במלאכת בניית הסוכה.
ארבעה ימים אחר כך, קצת לפני הקידוש שהכניס את החג, השולחן היה ערוך ומלא במאכלים, ילדיו, שלושה במספר, עמדו נקיים, בגדיהם מגוהצים וגם השרשרת שרכש לאשתו לכבוד ראש השנה נצצה מצווארה שאהב לנשק. ליבו היה טוב עליו, וכשמזג יין לקידוש, עוד לפני שבירך על הגפן, הציץ למעלה, בין ענפי הדקל, ולחש לכוכבי המרום ולמי שמעליהם: "מה רבו מעשיך".
אז אולי במקום להביא אותם אליכם, ואז לשבור את ליבם, לכו אתם אליהם? נהלו שיח, גם עם מי שלא מעניין אתכם, ולא מעשיר אתכם, ומערער על דברים שאתם בטוחים בהם, ולא מבין את הבדיחות שלכם, ומעביר עליכם ביקורת לא פעם. נסו לחיות כמותו לתקופה, התערבבו איתו, למדו אותו, סבלו איתו וכאבו איתו.
התרעות פיקוד העורף