העשירים ברחו למיאמי, הרחובות מלאים בשנאה: הסיוט החדש של ניו יורק | דרור רפאל

זוהרן ממדאני הוא פוליטיקאי כריזמטי וכוכב רשת יוצא דופן, אבל בעיניי העיר שתחת הנהגתו הולכת ומאבדת את זהותה. מהבייגל ועד סיינפלד: מסע בניו יורק של 2026

דרור רפאל צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
התפילה ההמונית מול ביתו של ממדאני | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

ממדאני רוצה להפוך את ניו יורק מסמל עולמי של קפיטליזם לחלום סיוטי של סוציאליזם. הוא הבטיח להתערב בשווקים, לסבסד עלויות ולהוריד מחירים, אף שניסיונות עבר לקדם תהליכים דומים נגמרו בכישלונות צורבים. הוא מגדיר את עצמו סוציאליסט ודמוקרט, אבל הוא בסך הכל פופוליסט מתוחכם.

גשר ברוקלין, ניו יורק
גשר ברוקלין, ניו יורק | צילום: מתוך האינסטגרם של שובל עזור

הוא הבטיח סופרמרקטים עם מוצרים נגישים ולא יקרים, דירות שכורות במחירים קבועים שאינם עולים ונסיעה חינם באוטובוסים. עשרה חודשים לאחר שנבחר, לא רק שלא הצליח לקיים אף הבטחה, להפך. המחירים בניו יורק טסים למעלה בקצב מסחרר. יש עלייה בפשעי שנאה, מתיחות פוליטית גואה בכל פינה, ובגלל המיסים הגבוהים, חברות הייטק יוצאות החוצה והעשירים לוקחים את הכסף למיאמי או ללאס וגאס.

ממדאני רוצה לשנות את פני העיר בהווה, אבל גם לטפל בהיסטוריה שלה, למחוק את יהדותה, לבטל את מיעוטיה כמו ליטל איטלי וליטל אירלנד. להפוך הכל לביג מוסלמס סיטי. הקהל של ממדאני עדיין קונה ממנו אשליות וקונספירציות, וכוחו הולך ומתעצם במפלגה הדמוקרטית.

יהודים בניו יורק
יהודים בניו יורק | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ממדאני הוא תוצר דוחה במיוחד של הפוסט-מודרניזם. השקר אצלו הוא אמת במסגרת הלגיטימציה שהוא נותן למניפולציה. הוא אחד הפוליטיקאים המעניינים בעולם. משום שהוא נולד באוגנדה, לא יוכל להיות נשיא. רק זה עוד היה חסר לנו.

טיטאניק, לאונרדו דיקפריו, קייט וינסלט
טיטאניק, לאונרדו דיקפריו, קייט וינסלט | צילום: רויטרס

ניו יורק היא עיר אוכלת יושביה וטורפת אורחיה. אין בה אמריקאים, כולם זרים. כמו בסרט מדע בדיוני אנשים משוטטים עם מבט חלול בעיניים. רובם עם אוזניות, בעולם משלהם. המאכל העירוני העדכני הוא בייגל. בכל פינה בייגל. כל ההמלצות הן איפה אפשר לקנות את הבייגל הכי טעים בעיר, הבייגל הכי מקורי, הבייגל הכי מושחת, הכי חמים, הכי קראנצ'י.

הבייגל הוא המזון שמתאר בצורה הכי מדויקת את הריקנות של העיר: חור של אוויר ומסביבו פחמימה ריקה, דחוסה ובתוכה גבינות עתירות שומן עם צבעים זרחניים, בליווי דלי ענק של קולה. אין כאן מחשבה על הבריא, המזין, החלבוני או הוויטמיני, להפך. הבייגל הוא מהות הדקדנס. אכול רע ושתה גרוע כי מחר תקבל חסימת עורקים, ואז גם תיתקל בשירותי רפואה יקרים ולא נגישים.

בייגל, ניו יורק
בייגל, ניו יורק | צילום: REUTERS/Angelina Katsanis

עוד בשנות ה-90 הסדרה "סיינפלד", שהפכה לתנ"ך של ההומור, חזתה את הריקנות של העיר. כל הדמויות היו אנטיפתיות וציניות, בואכה סוציופתיות. חיפשו רק לצחוק על אנשים אחרים ולחיות חיים חסרי משמעות. מה שבעבר היה מנוף קומי, כיום הוא בור קיומי. ניו יורק היא כבר לא עיר, היא רעיון שאפילו ראש העיר שלה לא מאמין בו. כמה שהיא מדהימה ועשירה, זו עיר ריקה.

תגיות:
ניו יורק
/
יהודי ארצות הברית
/
זוהראן ממדאני
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף