בחרתי אותם ללא ועדת איתור וללא מכנה משותף מחייב, מישראל ומהעולם. אנשים שהיו יכולים לתת תשובות לנושאים שמטרידים אותנו כמו מלחמה ושלום, מנהיגות ואחריות, טכנולוגיה, קרבה וזיכרון.
אבא שלי
אבא יעקב, יליד דרום תל אביב, חניך בנוער העובד, פלמ"חניק בהכשרה בתל יוסף ולוחם בקרבות על לוד ועל הגליל. הוא נמנה עם מייסדי קיבוץ מלכיה באצבע הגליל, אך נאלץ לעזוב ולעזור בכלכלת המשפחה.
הוא היה טפסן בסולל בונה, נפל מפיגום מקומה חמישית ונפצע באורח קשה, ולאחר שנתיים של החלמה ושיקום, התיישב על הטרקטור וסלל את כביש אילת-שארם ואת כביש 1 לירושלים.
לא דיברנו מספיק, אף פעם לא לעומק, לא בחברות. רציתי לשאול אותו אם הוא גאה בי ובדרך שעשיתי כדובר צה"ל, במשרד הביטחון, בתקשורת, בעסק הפרטי, עם המשפחה, הילדים והנכדים. אני רוצה שבסוף השיחה בסוכה הוא יטפח לי על השכם ויאמר: "בני בכורי, אני גאה בך", ושיישאר כמה שיותר, כי אני מתגעגע אליו.
בנציון נתניהו
גולדה מאיר
רונה רמון
את רונה הייתי רוצה לשאול, כיצד בכלל קמים בכל בוקר עם אובדן כה גדול? כיצד הופכים כאב פרטי לכוח, לעוצמה ולתקווה? מניין, לעזאזל, הכוחות להקים את הקרן על שם יקיריה ולצאת לפעילויות חברתיות מרתקות? וגם איך הסכימה שבנה, בן שכול, יהיה בעצמו טייס קרב בחיל האוויר?
רונה היא השראה לרבים ולרבות, והייתי שואל אותה מה חשבה ואיך תכננה את אחרית ימיה, לאחר שהתבשרה על מחלתה הקשה, שהכריעה אותה.
אל"ם אסף חממי
לא הכרתי אותו, אבל אני מעריץ שלו. הייתי רוצה מאוד לארח אותו בסוכה בקיבוץ שלי ולשאול, כיצד מסתער אדם אל מותו בניגוד לטבע האנושי? מה הניע אותו? על מה חשב כשידע שהוא צריך להציל את קיבוץ נירים עם אפס סיכויים, עם כוח צבאי קטן, מול מחבלים שנהנו מעדיפות במספרים ובתחמושת?
מנחם בגין
נעמי שמר
הייתי שואל אותה על כנרת ועל ירושלים של זהב, שאולי חוברה לה יחדיו, אבל בפועל איננה כל כך מחוברת. ומעניין אותי אם הייתה תומכת בנערי הגבעות. והאם הם בעיניה חלוצים בני זמננו או פורעי חוק? ומה היו מילות השיר שהייתה כותבת מיד לאחר 7 באוקטובר, על הטבח ביישובים, על החטופים ובכלל?
ג'פרי הינטון
חביבה רייק
גדי מוזס
אינני יודע מאיפה האיש הזה מגייס את הכוחות בגילו ולאחר מה שעבר. אני כן מכיר את אנשי ניר עוז, את חניכי השומר הצעיר, את הקיבוצניקים מהעוטף - אבל גדי מוזס הצליח לשרוד את השבי של הג'יהאד האסלאמי, לחזור לגיא ההריגה בניר עוז, ואז לגלות שרצחו את בת זוגו ואת חבריו, ותיקי הקיבוץ, שנרצחו בשבי או בשבת הארורה.
אלמה
אלו הם האושפיזין שלי לסוכה. יכלו להיות יותר, אבל הסוכה קטנה וגם עמודי הטור הזה. ולכן נותר לנו רק להיות טובים וראויים, חג שמח, שנה טובה ושבת שלום.