שלוש שנים אחרי: המאמר של סאמי אבו שחאדה ממשיך לרדוף אותו | גאולה אבן-סער

כן, בטח. לסאמי אבו שחאדה לא היה מושג יום אחרי 7 באוקטובר מה התרחש באותה שבת שחורה; אני מקווה ששופטי בג”ץ לא ישתכנעו שהאמת הכתה בו רק עתה - כשעתידו הפוליטי מונח על כף המאזניים

גאולה אבן סער  צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
סמי אבו שחאדה
סמי אבו שחאדה | צילום: פלאש 90
2
גלריה

ב-21 באוגוסט 2022, לאחר הפיגוע, נשאל אבו שחאדה בריאיון לכאן רשת ב' אם הוא מגנה את הפיגוע. שחאדה לא הצליח לגנות: "לכיבוש יש המון קורבנות, והדרך לעצור את זה היא סיום הכיבוש", אמר והוסיף: "מה שמוביל לאלימות זה הכיבוש". כשנשאל פעם נוספת אם הירי לעבר האוטובוס הוא מעשה לגיטימי, לא נתן תשובה ברורה.

סמי אבו שחאדה
סמי אבו שחאדה | צילום: אלכס קולומויסקי, פול

באותו חודש, בריאיון אחר, נשאל אבו שחאדה על צה"ל, וכינה את כוחותינו "מכונת הרס". הוא אף תיאר את ישראל כמי שמייצרת את "אחת ממכונות ההרס הכי משומנות, הכי יעילות, הכי רציניות שיש בעולם". אלה לא דברים שנכתבו בדיעבד, אחרי 7 באוקטובר. אלה דברים שנאמרו שנה וחודשיים לפני טבח אוקטובר.

כלומר, יום לאחר מתקפת חמאס, כשכבר ידענו על לפחות מאות ישראלים שעונו, נאנסו, נפצעו, שנרצחו ונחטפו לעזה, אבו שחאדה לא בחר לכתוב מאמר המזועזע ממעשי חמאס ומגנה את ארגון הטרור הרצחני, אלא הוציא תחת ידיו מאמר ה"מנתח" את תוצאות המערכה ואת משמעותה האסטרטגית. "אם עזה הקטנה והנצורה הצליחה לבצע פעולה בסדר גודל כזה, אחרים יכולים לעשות זאת בצורה יותר קלה".

בהמשך כתב על "היבול הפוליטי של המערכה" ועל הצורך ש"ההתנגדות" תהיה מעורבת בתהליך המדיני שייפתח בעקבותיה. שחאדה כנראה סובל, על אמת או בכאילו, מאובדן זיכרון ומחוסר מודעות. אחרת היה זוכר שישראל ביצעה ב-2005 את תוכנית ההתנתקות, אז פינתה במעמד צד אחד את היישובים הישראליים מעזה, וחמאס השתלט על הרצועה. כך שאפילו התירוץ "כיבוש" לא מתקיים כאן.

היועמ"שית המליצה לוועדה לשקול בכובד ראש את פסילתו. היא כותבת כי מן התשתית הראייתית עולה לכאורה תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל. היא ציינה כי ההסבר המאוחר של אבו שחאדה למאמר אינו מניח את הדעת, ולכן יש לתת משקל למאמר כפי שנכתב ובמועד שבו נכתב.

יש בכלל שאלה?

סעיף 7א לחוק יסוד "הכנסת" קובע כי מועמד לא יהיה מועמד לכנסת אם במעשיו או בהתבטאויותיו, במפורש או במשתמע, מתקיימת אחת העילות שנקבעו בחוק, ובהן שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.

יש בכלל שאלה אם אבו שחאדה תומך במאבק המזוין נגד ישראל? הרי הסביר אחרי פיגוע נגד יהודים ב-2022 שאין מנוס מאלימות כדי לסיים "כיבוש". הרי הסביר יום אחרי 7 באוקטובר שאם עזה הקטנה יכולה, תחשבו מה גדולים וחזקים ממנה יכולים לעשות, וש"ההתנגדות" מעורבת בתהליך מדיני שייפתח אחריה.

מהי אותה "התנגדות" שממנה שאב עידוד והוא מעודד לעשותה שוב? החזקת שלט מנומסת בגנות ישראל על גבול הרצועה, או טבח שתוצאותיו היו ידועות בעת כתיבת מאמרו? אבו שחאדה עקבי בדעותיו לפני הטבח וגם אחריו. סדרתי. לא כל אמירה מקוממת, לא כל התבטאות קיצונית ולא כל עמדה פוליטית מספיקות כדי למנוע מאדם להתמודד לכנסת. אבל סעיף 7א קיים בדיוק למקרים שבהם מכלול הראיות חוצה את הקו שקבע המחוקק.

למעשה ארבע פעמים מאז 2003 נדרש בית המשפט העליון להכריע בפסילת בל"ד לאורך השנים לאחר שוועדת הבחירות המרכזית פסלה אותה מלהתמודד. תמיד בעליון נהפכה הקערה על פיה. אני מקווה מאוד ששופטי העליון לא יתחבטו הפעם אל מול דמותו המבולבלת של אבו שחאדה, שלא ידעה.

כן, בטח. סאמי לא ידע מה קרה יום אחרי 7 באוקטובר. מקווה שלא ישתכנעו שהאמת הכתה בו רק עתה, כשעתידו הפוליטי מונח על כף המאזניים. אם לא פסילת בל"ד המתבקשת, אז לכל הפחות פסילתו של היו"ר שלה.

תגיות:
ועדת הבחירות המרכזית
/
סמי אבו שחאדה
/
יועמ"שית
/
בחירות 2026
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף