פסילות, או ליתר לדיוק ניסיונות לפסול מפלגות ומועמדים לפי הסעיף 7א לחוק יסוד "הכנסת", מתחברים לפרק ארוך למדי בספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. לרוב הריקוד חוזר על עצמו: ועדת הבחירות פוסלת מפלגה או מועמד, בג"ץ פוסל את הפסילה - וחוזר חלילה. מאז חקיקת סעיף 7א לחוק יסוד "הכנסת" נפסלו שוב ושוב רשימות ומועמדים בידי ועדת הבחירות, ורבות מהפסילות בוטלו בעליון.
פסילות אישיות של מועמדים מספקות סיפור עסיסי שמאפשר למפלגות לחגוג בתקשורת. לכל המפלגות - אלה שיזמו את פסילת המועמד וכן אלה שהמועמד מככב ברשימתן לכנסת. כמו בסיפור על ג׳וחה, ששילם בצלצול מטבעות על ריח של אוכל. המון רעש וצלצולים ואין בשר. אם רוצים בשר, חייבים לפסול מפלגות, לא מועמדים. רק לפסילת מפלגות יש השלכות מעשיות, רק מי שמצליח לסלק מפלגה זו או אחרת מהמגרש משפיע על תוצאת הבחירות. פסילות אישיות, הכל דיבורים.
הסקרים של אז הבטיחו למפלגת כך 6־7 מנדטים בבחירות. יו"ר המפלגה מנה בחיוך תנאים שהוא הולך להעמיד ליצחק שמיר. שמיר לא התלהב והורה לליכוד לתמוך בבקשה לפסול את כך, שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. פרט מעניין: ערב בחירות 1984 הוועדה פסלה את כך. פעיל המפלגה עו"ד משה נוימן עתר לבג"ץ וזכה: השופטים ביטלו את הפסילה עקב היעדר בסיס חוקתי.
ממשלת שמיר־פרס, שהוקמה ב־1984, עשתה שיעורי בית, והכנסת תיקנה את החוק. מכאן סעיף 7א שמאפשר לפסול מפלגה או מועמד שמתנגדים לאופיה היהודי ו/או הדמוקרטי של מדינת ישראל ומטיפים לגזענות. ב־1988 נוימן חזר ועתר נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את כך, אלא שהפעם השופטים הסתמכו על הסעיף החדש בחוק ועתירתו נדחתה. עקב פסילתה של כך נכנסה לכנסת מולדת של רחבעם זאבי (גנדי) עם 2 מנדטים.
פירוק לפני הרוטציה
מה היה אילו? נניח שכך לא הייתה נפסלת והייתה זוכה ל־6־7 מנדטים בבחירות על חשבון מפלגות מימין לליכוד ובמקצת על חשבון הליכוד. בכך הייתה מונעת מיצחק שמיר להקים ממשלת ימין לאחר התרגיל המסריח המפורסם של שמעון פרס, שב־1990 הפיל את ממשלת האחדות שבה כיהן. כעבור 30 שנה שוב היינו בסרט הזה, כשנתניהו פירק ב־2020 את ממשלת האחדות עם בני גנץ כדי למנוע רוטציה. בליכוד סתמו את האף והעמידו פנים כי הפעם אין ריח.
אבל נחזור לשמיר. בשונה מנתניהו, הוא לא היה מקים קואליציה בכל מחיר. גאולה כהן, רפול וגנדי היו מבחינתו שותפים לגיטימיים, מאיר כהנא לא. שמיר לא היה מקים ממשלה שנשענת על כך, וככל הנראה הכנסת הייתה מתפזרת אחרי התרגיל המסריח. איך אני יודעת? עובדה שב־1988 שמיר החליט שדרישותיהן של הסיעות החרדיות מוגזמות והעדיף ממשלת אחדות. בוודאי ובוודאי שלא היה מסכים לדרישות של הרב כהנא. האם שופטי בג"ץ ראו את הנולד כשהותירו את פסילתה של כך על כנה? ברור שלא.
לעומת זאת, ערב בחירות 2022 ראו גם ראו. רק עיוור לא הבחין במשמעות התמודדותה של בל"ד לכנסת, כששני הגושים הלכו ראש בראש והסתמן יתרון קל לגוש בראשות נתניהו. נתניהו היה זקוק לכך שבל"ד תתמודד בנפרד. החישוב פשוט וכבר עשינו אותו במסגרת טור זה.
הסיעות הערביות הן מחוץ למשחק הקואליציוני. לכן המפלגה הגדולה שצפויה לקבל רוב יהודי מעוניינת בייצוג קטן ככל האפשר של הסיעות הערביות. ועכשיו תחזיקו חזק. אבל מאוד חזק. ב־2013 עו"ד יהודי ייצג את בל"ד ואת ח"כית לשעבר חנין זועבי בהליכי פסילה בבג"ץ. לא קראו לו מיכאל ספרד. קראו לו עמית חדד. צירוף מקרים מרתק, ממש מרתק.
ועדת הבחירות חזרה ופסלה את בל"ד ערב הבחירות הקודמות. בג"ץ ביטל את הפסילה. מה היה אילו? נניח שבג"ץ היה משאיר את החלטת הוועדה על כנה. בל"ד קיבלה בבחירות 138,617 קולות. חישוב מהיר, בהנחה ש־75% מקולות בל"ד היו עוברים למפלגות ערביות אחרות, מוביל לתוצאה של כ־62 מנדטים לגוש נתניהו, במקום 64.
האם נתניהו היה מקים את אותה הממשלה? ברור שכן. האם היה מקדם באותה דורסנות ובאותה גסות רוח את הרפורמה של יריב לוין ושמחה רוטמן? אולי כן ואולי לא, אין לדעת. מה שכן, בסבירות גבוהה לממשלה היה קשה בהרבה להחזיק מעמד אחרי המחדל של 7 באוקטובר. ואולי היינו היום במקום אחר, עם הכרעה מהירה יותר וברורה יותר, ללא עימות מוחצן עם העולם המערבי, וחלק ניכר מהחטופים שחזרו מתים היו חוזרים חיים. מי יודע, אולי אפילו שירי, אריאל וכפיר ביבס.
האם שופטי בג"ץ שביטלו את פסילת בל"ד ב־2022 ראו את הנולד? את המחדל של 7 באוקטובר, ברור שלא. את ההשלכות הברורות הפוליטיות של החלטתם ואת העובדה שהיא תעניק יתרון לגוש נתניהו - בוודאי שכן. האם ייאמר לזכותם או לגנותם שהתעלמו מהשלכות פוליטיות ברורות ובחרו שלא להיתלות בנימוקים שהיו מאפשרים לפסול את בל"ד? תחליטו אתם. עובדה היא שהיום המשנה לנשיא העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מצדד בפסילתו של שחאדה. וטוב שכך.
יש מצב לתחושת עלבון
התוצאה ככל הנראה תהיה היעדר השלכות לפסילה. או כפי שטענו בליכוד ב־2021, פסילה שכזו דווקא תעורר את השטח, תחושת עלבון תביא יותר מצביעי בל"ד לקלפיות. יש מצב. אך גם זו בקטנה. לפסילה, כאמור, יש משמעות אך ורק אם פוסלים מפלגה. ראו בחירות 1988. ראו בחירות 2022.
התרחיש שנותן 64 מנדטים לאופוזיציה
נניח, רק נניח, ששתי המפלגות הערביות נפסלות. בואו נחשב מחדש את חלוקת המנדטים בהסתמך על סקר ערוץ 12 מיום שלישי השבוע. הסקר רגיל. 50 מנדטים לגוש נתניהו, כולל עופר וינטר שעובר עם 4 המנדטים שלו. 58 למפלגות האופוזיציה, 12 לסיעות הערביות. תנכו את 12 המנדטים של הסיעות הערביות ותחלקו את 108 המנדטים ה"יהודיים" בהתאם. התוצאה, 64 מול 56. אבל 64 לא לממשלת "ימין על מלא", לאופוזיציה. מול 56 לגוש הליכוד־חרדים־חרד"ל.
בג"ץ לא יאשר פסילת רע"מ וגם לא יאשר את פסילת הרשימה המשותפת. למי זה משתלם? מי צריך את שתי המפלגות על המגרש, גדולות ככל האפשר? גוש נתניהו. ביממה שלאחר הבחירות נתניהו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' יספרו בקפידה ובתקווה כל קול ערבי, בתנאי שניתן למפלגות הערביות. כל קול לרע"מ או לרשימה המשותפת מרחיק את גדי איזנקוט מראשות הממשלה ומקרב את נתניהו להגשמת משימתו היחידה בבחירות הקרובות: למנוע ממפלגות האופוזיציה הקמת ממשלה, לתקוע את ישראל חזק ככל האפשר ולשלוח אותה לסבב בחירות חוזרות. בשביל להצליח, ביבי לא חייב את שחאדה. ביבי חייב את טיבי, רצוי בגדול.
התרעות פיקוד העורף