מבין כל החגים, חג הסוכות הוא החג "הכי כיפי". איפה תמצאו עוד חג כזה שיש בו כל כך הרבה מצוות שהן לא רק נהדרות ו"כיפיות" אלא גם כל כך פשוטות וקלות לקיום ולביצוע. מה זה קלות? קלי קלות…
ארבעת המינים - זו ממש לא בעיה. אתה קופץ שנייה לכיכר רבין, נובר, בוחר, מתמקח, משלם כמה שקלים, ויוצא עם סט של לולב ואתרוג מהודרים בתכלית. כל מה שנשאר לך זה לשלם את דוח החניה שקיבלת בינתיים, ואתה מסודר.
סוכה - גם זה ממש קל. אתה מזמין כמה אחיינים צעירים מוכשרים וחרוצים, וביחד אתם בונים את הסוכה. אתה סוחב, והם צופים ומעודדים. אחרי שעתיים של עבודה מאומצת וגב תפוס, כל מה שנשאר לך זה להיעזר בפינצטה כדי לשלוף את כל הקוצים, לשים כמה פלסטרים על החבורות והפצעים, ואתה מסודר.
ושמחת בחגך - אופס… פה נראה שיש לנו איזו בעיה. זו כבר מצווה לא כל כך פשוטה. תראו, לרקוד בחג הסוכות, זה ממש לא קשה, כשאתה יושב בסוכה שהיא כל כולה מבנה ארעי המתנדנד ורוקד לצלילי כל משב רוח מזדמן. וכשגם הכיסא שאתה יושב עליו בסוכה הוא לרוב כיסא פלסטיק שגם הוא עסוק רוב הזמן בלהתנדנד ולרקוד תחתיך בסגנון חופשי יחד עם שולחן הפלסטיק המתקפל והלא־יציב־בהגזמה הניצב בדרך כלל בסוכה, בתוך אווירה “שייקית”, מרקידה ומקפצת שכזו - אם תרצה או לא, כבר תמצא את עצמך רוקד.
אבל לשמוח. לשמוח זה כבר משהו אחר. לשמוח זה לא רק לרקוד. השמחה היא רגש, רגש שבלב. איך בדיוק אנחנו אמורים למלא את המצווה המוזרה הזו הדורשת מאיתנו לשלוט ברגשותינו, להתעלם מכל מה שקרה וקורה מסביב ולפתע פתאום להיות בשמחה? ניתן בכלל לקיים מצווה שכזו? ידידיי היקרים, אם גם אתם שותפים לשאלה זו, כנראה שמעולם לא ישבתם בסוכה.
מספיק הרי לשבת בסוכה פעם אחת כדי להבין עד כמה הסוכה עצמה היא המתכון המושלם לשמחה: כי לשבת בסוכה זה אומר לצאת מאזור הנוחות המוגן והמקובע שלנו, זה שלעיתים רבות גם הופך לנטל המכביד עלינו, להשתחרר ולהבין שנכסים, עושר ומעמד חברתי הם דבר ארעי ובר חלוף, ושאין לנו פה באמת שום דבר להפסיד. לשבת בסוכה זה אומר לוותר על הקירות החוצצים ועל הדלתות והמנעולים, ולהעז להיפתח אל הסביבה, לשתף ולהיחשף בטבעיות כמו שאנחנו באמת.
לשבת בסוכה זה אומר לשהות במקום מואר ומאיר, פתוח ומזמין, כזה שכל עובר אורח מזדמן חש מוזמן להיכנס אליו, ומסוגל להשתלב בו בטבעיות ולגוון ולהעשיר את עולמנו בכל מה שהוא מביא איתו. לשבת בסוכה זה אומר לשבת בצילו של הקב”ה ולהתעטף בחיבוקו האוהב. ואם כל זה לא מספיק כדי לקיים את מצוות “ושמחת בחגך”, כל מה שנשאר לך הוא להרים כוסית "לחיים" קטנה, אחת ועוד אחת, ואתה מסודר... חג שמח!