90% מההסכמות הושגו, אמר על השיחות להסדר ביטחוני עם ישראל. אבל אז, לדבריו, ממשלת ישראל נסוגה מהמגעים. שאלו אותו גם על 7 באוקטובר. אני מבין את משמעות רציחתם של חפים מפשע, הוא ענה, אבל לא ייתכן שהאירוע הזה, שכבר חלף, יעצב את המדיניות. הוא התכוון למדיניותה האזורית של ישראל, שמענישה בחמת זעם גם אחרים. אותו, למשל.
שוב עלו געיות שחוק מהקהל, שרובו היה אמריקאי. א-שרע הרצין. "בלי קשר להתבדחות הזו, בגולן יש אוכלוסייה, איש אינו רשאי לוותר עליו. לא נשיא סורי ולא נשיא אמריקאי".
מתחת לצחקוקים הסתתרה תוכחה מושחזת כלפי מארחו הנכבד. אני, הוא רצה לומר, אינני מצפה ממך לתת שטחים בריבונות אמריקאית, אז אל תבקש ממני לוותר על שטחים מהמולדת שלי. ואם בכל זאת בא לך להיטיב עם הישראלים, תן להם פיסת אדמה משלכם.
ביום רביעי, מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם, השמיע נשיא סוריה דברים דומים אבל בלשון דיפלומטית, כמתחייב מהבימה שעליה עמד. "הגולן יישאר אדמה סורית", הוא אמר, "כל מהלכי הסיפוח בטלים ומבוטלים מכוח החלטת מועצת הביטחון".
אחמד א-שרע הצליח לעת עתה לייצב את הספינה הסורית המדממת והמתוחה, במידה רבה הודות לסיוע כלכלי ומדיני מקיר לקיר שהעניקו לו הבית הלבן, מדינות באיחוד האירופי ונסיכויות המפרץ. עדיין תוססים כלפיו במולדת כיסים של התנגדות וזעם, אבל למרבה ההפתעה, בניו יורק הוא מרגיש בבית.
כדאי להתעכב על המסקנה הזו, כי היא איננה מובנת מאליה. מפקד אל-קאעידה בסוריה לשעבר, שרק לפני שנתיים עוד הנהיג מיליציית מורדים ונרדף בידי השלטון, הפך בתוך חודשים מעטים ליקירו של נשיא ארה"ב והתקבל בכבוד רב על ידי רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
דברים שלא מספרים לכם
פסוקי קוראן וכתבי קודש אסלאמיים, המחקר האקדמי והידע הרב שצבר כחוקר הלכה מוסלמית ומחשבה דתית-פוליטית. כתבי הקודש באסלאם הם טקסטים מורכבים, לעיתים גם סתומים, ופרשנותם היא משימה כבדת משקל. לא רק בינינו לבינם, אלא גם בתוך עצמם מתנהלים פולמוסים ומחלוקות על הבנת הכתוב.
בספר שישה פרקים שכל אחד עוסק בנושא אחר בתוך הפולמוס נגד האסלאם. למשל הטענות היוצאות מתוכנו על עליונות היהדות על האסלאם, ועל כך ששנאתם לישראל תיאולוגית ואת שורשיה הם ינקו מלשד עצמותיהם. שחם מתבונן בוויכוח על זכות השליטה בארץ ישראל וקדושת ירושלים, ובוחן את צרור הטענות השליליות שהעלו חוקרים ישראלים נגד הנביא מוחמד והקוראן.
לדימוי השלילי של האסלאם בקרב ישראלים יש לעיתים על מה להתבסס, הוא מודה, אבל זוהי תמונה חלקית ומוטה של דתם. הוא מתפלא כיצד דווקא הקולות הרדיקלים באסלאם זוכים בתקופה המודרנית לעדנה. שאלה שאפשר להחיל בימים אלה גם על היהדות.
כמה פעמים לאורך הספר מביע הכותב את תסכולו מהקושי להכריע במחלוקת כלשהי, או מהצלחתן של טענות בלתי מבוססות ליצור שיח הגמוני. הוא מביא מתוך האסלאם פרשנויות שוחרות שלום לרעיון הג'יהאד ומדגיש כי הן בשולי השיח הציבורי. זמנן יגיע, הוא סבור, כאשר הנסיבות הפוליטיות יהיו בשלות לכך.
"הן הטענה שהאסלאם במהותו ובטבעו הוא מכשול לשלום עם ישראל, והן הטענה שהוא שוחר שלום מטבעו - אינן נכונות", הוא כותב בעמוד 96, "הוויכוח בין מי שמוצאים באסלאם קריאה לשלום, לבין מי שמוצאים שהוא מחייב מלחמה ללא פשרות, הוא ויכוח על פרשנות, והפרשנים מוצאים במקורות סימוכין לשני הכיוונים".
"לא רק ג'יהאד" נכתב עבור הציבור הרחב, ועל כן הוא כתוב בלשון נגישה ולא בשפת מחקר תובענית. מי שראשו יסתחרר בכל זאת מהפירושים והמחלוקות שבין דפיו, יוכל להתנחם בעושר המידע. הספר הוא אוצר לסקרנים ומקור לא אכזב להיכרות ראשונית עם האסלאם המודרני.
בפתח הספר מציע פרופ' שחם להבחין בין האסלאם כדת, המביאה אוסף פרשנויות רוחניות וחברתיות, לאסלאם הפוליטי, השואף להפוך את עקרונות הדת כבסיס למשטר מדיני. אחר כך הוא מוביל אותנו למסע בנבכיו שבסופו אנו שבעים במידע ותובנות, אבל מתקשים לברוח מהמסקנה. הדת בעת הזו איננה משמשת רק מערכת אמונית שבין אדם לעצמו או רשת קהילתית מפותחת, אלא גם כלי נשק.
התרעות פיקוד העורף