כולנו מודעים לכך כי מעמדה ודימויה של ישראל בעולם מצויים בשפל היסטורי, כפי שמשתקף כיום בדיוני עצרת האומות המאוחדות. במקביל גואה בעולם גל האנטישמיות. 2025 הוגדרה כשנה הקשה ביותר ליהדות התפוצות על רקע עלייה במספר התקריות האנטישמיות באירלנד, באוסטרליה, בצרפת, בגרמניה ובבריטניה. אני מניח שאפילו שרי הממשלה מודעים למצב מדאיג זה.
העלייה באנטישמיות אינה מקרית. במידה רבה אנו עצמנו הזנו וליבינו את האנטישמיות, לעיתים מחוסר ברירה. מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה נוהלה באופן שבו היא נוהלה כי היינו חייבים להשמיד את חמאס בעוד הוא מנהל את מלחמתו מתוך אזורי מגורים, מוסדות סעד ובתי חולים. אבל לא תמיד הפגיעה במעמדנו בעולם היא הכרח.
הצורך לשפר את דימויה המכוער של ישראל בעולם הוא אחד מנתוני הבסיס שיקבעו את החוסן הלאומי שלנו. רק נבערים מדעת יזלזלו בצורך זה ובחשיבותו לעתיד המדינה, ויצאו למלחמה בעולם כולו. היינו רשאים לצפות כי ממשלה אחראית לא רק תחשוב על כך, אלא גם תפעל בנחישות ובתבונה על מנת לשנות את המצב. אבל מה קיבלנו? השר בן גביר משפיל את נוסעי המשט הלא חוקי לישראל והשר כ"ץ יוצא בסרטון ה"בום בום" שמציג את ישראל כמדינה של הרס וחורבן.
אבל כיום, יותר מכל, מי שהורס את דימויה של ישראל הוא פלג קיצוני של מתנחלים. מול פני העולם כולו הם מבצעים עבירות פליליות נגד האוכלוסייה הפלסטינית. עוקרים עצי זית, מציתים מסגדים, צרים על משפחות, מנהלים מסעות פרובוקציה בחסות צה"ל אל תוך כפרים פלסטיניים ועוד סוגים שונים של אלימות והרס. הם גורמים נזק אדיר למדינה לא רק בהשחתת דימויה בעולם, אלא גם פנימה. מלבים את השנאה ואת הטרור הפלסטיני ומעיקים על צה"ל העמוס בלאו הכי. וממשלת ישראל, על כל זרועותיה, לא ממש לוחמת בהם.
העולם אינו מצליח להבין מדוע קצרה ידה של מדינת ישראל ההרואית מלטפל בקומץ עבריינים המעצב את דימויה של ישראל בעולם. וכשמותחים עלינו ביקורת, אין לנו היכולת להבחין בין ביקורת מוצדקת ובין ביטוי של שנאה אנטישמית. אז בריטניה, על פי עולם ערכיה, יוצאת נגד ההתנחלויות בסנקציות כלכליות, ולא רק בהצהרות מחאה. וממשלת ישראל, במקום לעקור את נגע האלימות בקרב אותם קיצוניים, במקום לשמור על יסודות החוק בישראל, מענישה את בריטניה.
ממשלת ישראל טורחת על כך שנעלה כולנו על ספינת השוטים. כלפי פנים, איזה יופי, איזו גבורה: הממשלה אינה מקבלת את הסנקציות הכלכליות של בריטניה כנגד התנחלויות והיא תעניש אותה בסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, באיסור כניסה לישראל של 12 חברי פרלמנט בריטים ובהרחקת נציגים בריטים ממרכז התמיכה בעזה. ועכשיו, בגבורה לא פחותה, היא תעניש גם את הולנד. מרומם נפש לראות כיצד ישראל הקטנה מענישה את מדינות אירופה.
אבל הבעיה היא שאנו זקוקים לבריטניה, להולנד ולשאר מדינות אירופה יותר משהן זקוקות לנו. אנו זקוקים לעולם כולו יותר משהעולם זקוק לנו. וכשאנחנו מענישים את בריטניה והולנד אנחנו מענישים את עצמנו יותר. העולם כבר הוכיח שהוא יודע לבודד מדינה שמנהלת מדיניות פסולה, כפי שעשה בזמנו לפרטוריה.
אינני ממליץ, כמובן, על מדיניות של כניעה והתרפסות, או על איבוד הכבוד הלאומי. אבל עדיף שנהיה מדינת חוק וניאבק ביעילות ובנחישות בעבריינות ובנזקים האדירים שהיא ממיטה על ישראל. מדיניות האיוולת של הטלת העונשים תניב ללא ספק נזקים נוספים לישראל: עוד סנקציות כלכליות, עוד מגבלות על אספקת נשק ועוד בידוד מדיני. לתוך כל זאת מובילה אותנו כיום הממשלה, שראוותנות כלפי פנים חשובה לה יותר מעתידה של ישראל כחלק ממשפחת העמים.
התרעות פיקוד העורף