כבר למדנו מזמן: המזרח התיכון של הסדר הישן אוהב מצגי שווא תודעתיים, מסיכות וקולות כפולים. אבל, מסתבר שהמערכה הנוכחית מצליחה להסיר את המסיכות של שתי השחקניות הבכירות ביותר במפרץ, בעל כורחן, כולל בשבועות האחרונים.
הבלוף הסעודי: מ"חזון 2030" לחזרה למציאות
בסוף השבוע חשפו נתוני הסחר הימי (Kpler) נתון מדהים שמפרק את הבלוף האיראני לגורמים: יצוא הנפט הסעודי בחודש האחרון לא רק שלא נעצר אלא זינק ב-80% והגיע לרמת שיא של 6 מיליון חביות ביום. והכל דרך הורמוז.
הבלוף האיראני נחשף: הביקוש למיכליות שחזר
נתון מעניין נוסף שנחשף: יש מחסור עולמי חריף במיכליות ענק (VLCC). ה"פקק" הימי שנוצר במפרץ והזינוק חסר התקדים במחירי החכירה של המיכליות מוכיחים, מעבר לכל ספק, כי הביקוש לשינוע ימי במפרץ הפרסי נסק לרמות שיא, כאשר עשרות מיכליות מוזרמות בו זמנית למסופים כדי לקלוט את מסות הנפט.
מתברר, ולא בפעם הראשונה, שהמציאות די הפוכה ביחס לזו שמנסה איראן ליצור בהצהרותיה: הורמוז אינו חסום אלא פתוח ברובו בשיטה של מיכליות קטנות המלוות ע"י חיל הים האמריקני בנתיב הימי הקרוב לחופי עומאן, ומחוץ למיצר העמסת הנפט על מיכליות גדולות שנעות למוקדי המכירה השונים בעולם.
כך בעצם, נחשף הפער בין התדמית של "מלכות הסדר הישן" של המפרץ הפרסי, למציאות בפועל: סעודיה נאלצת לזנוח מגדלים פורחים באוויר ולחסות בצילה של ארה"ב (לפחות ביצוא הנפט).
איראן עצמה, כעולה מנתוני היצוא העולמיים, ולמרות הצהרות הרהב, נאלצת לצפות במיליוני חביות נפט חוצות את המיצר מדי יום מבלי שתוכל למנוע זאת (והיא מנסה).
מכאן, אפשר לגזור משמעויות רחבות הן באשר לפער בין הצהרות הרהב למציאות בפועל והן באשר להזדמנות להחליף את הסדר האזורי הישן בחדש.