הביפר, הנאום והמציאות: המבחן האמיתי של ישראל בעולם | אורן לשם

כרטיס הביקור הבינלאומי אינו נמדד במבטא של המנהיג או באמירות מושחזות, אלא ביכולת לרתום שותפים ברמה העולמית

אורן לשם צילום: פרטי
עקבו אחרינו
בנימין נתניהו בעצרת הכללית ה-81 של האו"ם
בנימין נתניהו בעצרת הכללית ה-81 של האו"ם | צילום: צילום מסך
2
גלריה

בכל חודש ספטמבר הופכת עצרת האו"ם בניו יורק לבמה הגדולה בתבל שעליה מופיעים מנהיגי העולם. גם ראש ממשלת ישראל עולה לדוכן, ובאנגלית מושלמת וכריזמה מראה לכל מנהיגי העולם "מה זה", מסביר למה האמירות שלהם טיפשיות ומנותקות ולמה ישראל צודקת ומצילה את העולם. השיא מגיע כשהוא שולף את הגימיק התורן. הפעם זה היה ביפר.

המופע השנתי הזה פוגע בבטן הרכה של כולנו. קל להיסחף אחר הזיקוקים והגאווה הרגעית של "איזה יופי הוא דיבר", אבל כשמתפוגג העשן נשארת תחושה חמוצה. איזה מסר באמת מועבר לעולם כשאנחנו מנפנפים בביפרים ומנציחים מלחמה ללא קץ? מהם הסיכויים שלנו ליצור חיבור לעולם והקשבה לצדקתנו?

נאום בנימין נתניהו באו''ם
נאום בנימין נתניהו באו''ם | צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP via Getty Image

מעל פני השטח צף שוב התסכול העמוק ביותר בישראליות. כשמאשימים אותנו בחו"ל ומפגינים נגדנו בלי הצדקה זה מייצר אצלנו כעס ועלבון, ואנו נסגרים מאחורי החומה של "כל העולם נגדנו". הדחף הישראלי הכמעט ילדותי הוא להיות צודקים בכל מחיר, לנצח בוויכוח הרטורי ולחגוג נאום שהוא למעשה עץ שנופל ביער. בסופו של דבר אנחנו נשארים שוב עם פחד, תסכול ובידוד אסטרטגי.

במקביל נצרבה הנדסה תודעתית שכל מועמד מחוויר מול ראש הממשלה כי אינו יכול כמוהו לעמוד מול אומות העולם באנגלית מושלמת. הגיעה השעה לשאול את עצמנו אם זה מה שמדינה במשבר קיומי באמת צריכה. האם אנחנו זקוקים לשחקן שמנפנף במוצגים מול אולם חצי ריק, או למנהיג בגובה העיניים. צנוע, אפילו כזה שהאנגלית שלו רחוקה מלהיות מלוטשת, אבל האותנטיות, היושרה והענייניות שלו מסוגלות לבנות יחסי אמון אמיתיים בחדרים הסגורים. לאורך זמן, מנהיגות כזו היא מנהיגות מנצחת, שכן כרטיס הביקור הבינלאומי אינו נמדד במבטא או באמירות מושחזות, אלא ביכולת לרתום שותפים ברמה העולמית.

האו"ם היה ונשאר תיאטרון של צביעות עמוקה. הפער בין השואו ובין המציאות מאחורי הקלעים עצום. בחוץ, מנהיגים כמו מקרון מפזרים אמירות מנותקות הנובעות מבורות ומשיקולים פוליטיים פנימיים. בתוך החדרים, ארגוני הביטחון והמודיעין, וגם אותם מנהיגים, מבינים היטב את הערך הקריטי של הטכנולוגיה, הכלכלה, המודיעין והיכולת המבצעית של ישראל. מבט על הסעודים מבהיר את ההבדל: מול אי־הוודאות שיוצרים האיום האיראני והטרור החות’י, ריאד אינה מחפשת כותרות באו"ם, אלא מנהלת אסטרטגיה קרה ושקטה המבוססת על אינטרסים וקואליציות.

לצד שדרוג מתבקש של מערך ההסברה הלאומי, אנו זקוקים להנהגה עניינית, גם אם פחות כריזמטית. הנהגה אותנטית שתדע לומר את הדברים הנכונים ולהחליף את הצורך להיות צודקים בתוכנית אסטרטגית שתרתום את העולם מול האיומים המשותפים. אסטרטגיה ארוכת טווח שתשקם את מעמדנו הבינלאומי.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
הסברה
/
עצרת האו"ם
/
מבצע הביפרים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף