בפברואר הוכו באלות שני פעילי זכויות אדם ישראלים, אישה וגבר בני חמישים, בכפר קוסרה, ופונו במסוק לבילינסון. במרץ תיעד צה"ל יותר מעשרים מוקדי פרעות בלילה אחד. בקריות הוצתו מכוניות, בסבסטיה הושלך חפץ אל בית פלסטיני ושני מבנים עלו באש, ובג'אלוד רוססו כתובות "תג מחיר".
אלה אינם "טרור יהודי". המונח הזה מנחם אותנו, כי הוא מתאר קומץ שוליים. אבל מאה פורעים שמסכלים פסק דין של בג"ץ, פוצעים לוחמי מג"ב ומאיימים על אלוף בצה"ל אינם שוליים. זהו פאשיזם עמוק, מכוער וממוסד של תנועה שצומחת ועולה בתוכנו. התנועה הזאת נהנית מגיבוי פוליטי מלא ומאכיפה רפה בכוונת מכוון, ולכן היא פועלת בלי לשלם מחיר.
התנועה הזאת משמידה את ערכינו ואת רוח היהדות שלנו, מבתרת בגרזן את החברה הישראלית ושורפת את דגל המדינה. היא מחריבה את מעמדה של ישראל בעולם, מעמד שנבנה בעמל של שמונים שנה בידי מדענים, אנשי הייטק, אנשי עסקים, אנשי רוח, אנשי תרבות ותקשורת והרבה מאוד אנשים טובים. אחד אחד היא שורפת את הגשרים אל מי שהיו ידידינו, ורבים מהם פונים כעת נגדנו.
הפאשיזם החדש מעורר מחדש את הפאשיזם הישן, זה שאנחנו היינו קורבנותיו. הוא מצית את האנטישמיות בכל פינה בעולם ומסכן כל יהודי באשר הוא. ישראלים כבר חוששים לדבר עברית ברחובות חו"ל או לענוד מגן דוד. לא רק המדינה הופכת למצורעת. כל ישראלי כבר נושא עמו את הצרעת, והגאווה להיות ישראלי עלולה להפוך לבושה.
זה לא נפל עלינו מהשמיים. כמעט ארבע שנים שולטת כאן הנהגה שקמה כל בוקר ומכרסמת מחדש בערכה של מדינת ישראל, ממשלה שהפקירה את המדינה ואת אזרחיה. בראשה עומד ראש ממשלה שבמשך שנים ניהל מדיניות שאפשרה לחמאס ולחיזבאללה להתעצם על הגדר, מול יישובי העוטף והצפון. הוא לא לקח אחריות על האסון הגדול בתולדות המדינה, תקע סכין בגב צה"ל ומפקדיו בלי למצמץ, ומשך את המלחמה עד שהישגיה נשחקו. הוא הפקיר את החטופים ומשפחותיהם חודשים ארוכים. ועכשיו, אחרי כל אלה, תחת ממשלתו ובחסות שרים בה, עולה וצומחת תנועה פאשיסטית שעלולה לקבור את כולנו.
אני קורא לכל אזרח שאכפת לו ממדינת ישראל, שרוצה לראות את ילדיו ממשיכים לחיות כאן, ולא משנה מה דעתו הפוליטית: עצרו רגע, התעשתו ובחרו בעתיד המדינה. לא תהיה הזדמנות שנייה. הצער על שברה כבר לא יעזור לאיש.
התרעות פיקוד העורף