אם נתניהו אינו מוכן לקחת אחריות, נקווה שהבוחר יגרום לכך | יאיר אבידן

מנהיגות אינה נבחנת רק ברגעי הצלחה, אלא גם ביכולת לעמוד מול כישלון. מי שעומד בראש ממשלה זכאי להציג הישגים, אך אינו יכול לדרוש שיזכרו אותם ולבקש שישכחו מחדלים, החלטות שגויות או היעדר החלטה.

לבנימין נתניהו יש הישגים מדיניים שאי אפשר למחוק. הסכמי אברהם פתחו לישראל דלת ליחסים עם מדינות ערביות חשובות, בתחילת מגיפת הקורונה ישראל הובילה בקצב מבצע החיסונים ובתקופת כהונתו ישראל התחזקה כמעצמה טכנולוגית והציגה שנים של צמיחה. ראש ממשלה צריך לקבל הכרה על הצלחותיו. אבל הישג אינו חסינות מביקורת, ובוודאי אינו תחליף לאחריות.

אסון מירון ממחיש זאת היטב. ועדת החקירה הממלכתית קבעה כי נתניהו נושא באחריות אישית: הוא ידע, או שהיה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר ועל הסיכון לחיי אדם. הוועדה לא המליצה המלצה אופרטיבית בעניינו, אך אחריות אינה מתחילה במקום שבו אפשר להגיש כתב אישום. בפרשת הצוללות הציגה ועדת החקירה ליקויים מערכתיים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות, בבניין הכוח ובניהול הרכש הביטחוני.

נתניהו נמנה עם מי שקיבלו הודעת אזהרה. הוועדה טרם השלימה את מסקנותיה האישיות. גם כאן השאלה רחבה מהשאלה הפלילית: האם החלטות ביטחוניות כבדות משקל התקבלו בתהליך סדור ומתועד? בתיקי האלפים מתנהל משפט. נתניהו כופר באישומים, ועדיין לא ניתנה הכרעה. צריך להגן על חזקת החפות ועל עצמאות בתי המשפט ובאותה נשימה לומר: ראש ממשלה אינו יכול להפוך את עצם קיומו של משפט לטענה שכל ביקורת כלפיו היא רדיפה.

גם פרשת קטאר מחייבת זהירות. אין לקבוע אשמה לפני הכרעת הרשויות ובית המשפט. החקירה עסקה בחשדות הנוגעים לאנשי לשכה ולמקורבים, והתיק הועבר לבחינת הפרקליטות. לצד זאת, ממשלות נתניהו אפשרו לאורך שנים העברת כסף קטארי לעזה כחלק ממדיניות שנועדה לשמר שקט ולנהל את הסכסוך. אלה עניינים שונים, אך שניהם מעוררים שאלות על שיקול דעת.

ובעניין 7 באוקטובר, טרם הוקמה ועדת חקירה עצמאית שתברר את נסיבות האסון ואת המדיניות שקדמה לו. ועדיין, חקירה אמינה אינה יכולה להיות תחליף לאחריות, והאחריות אינה יכולה להיות תחליף לחקירה. ראש הממשלה נושא באחריות הציבורית העליונה למה שקורה במשמרת שלו.

אחריות מנהיגותית רחבה אף יותר מהכרה באחריות אישית. היא מחייבת לברר מה קרה, לפרסם את הממצאים, להבין כיצד כשלים מערכתיים ומדיניות ממושכת הובילו לתוצאה, להפיק לקחים ולוודא שהם מיושמים. בלי חקירה עצמאית, הציבור אינו יודע מה באמת קרה. בלי תיקון, גם מסקנות חשובות נשארות על הנייר. אם ראש הממשלה אינו מוכן לקחת אחריות אישית, יש לקוות שהבוחר יגרום לכך.