חברות ורשויות התעופה משקיעות לא מעט בסינון הנוסעים ובמעקב אחר פרופילים חשודים ובדיקות קפדניות של כבודה, אולם צוותי האוויר, שפטורים מכך, יכולים להיות יעד לגיוס פעולות נקם איראניות או אחרות, או אפילו מכשיר פרקטי למימוש הפרעה נפשית או נקמנות מדינית או פוליטית של איש צוות אוויר.
אם עד היום ידעו חברות ורשויות התעופה להיזהר מפני נוסעיהן, מהיום הן צריכות לסמן כיעד לבדיקת מהימנות גם את טייסיהן ואת צוותי האוויר והקרקע שלהן. זה יעלה מיליארדים, חלק ייפול על הנוסעים, זה עלול לגרום לפגיעה בלוחות הזמנים, לחרדות אצל נוסעים - אבל אין ולא תהיה ברירה אחרת.
החשש כעת הוא מניסיונות חקיינות, והאזור כולו עומד להתמודד עם בעיות גלובליות, ויידרשו פתרונות גלובליים, ואפילו שיתופי הפעולה המודיעיניים והאחרים ההדוקים עם איחוד האמירויות יידרשו להידוק נוסף ואולי לפתרונות נוספים. למשל, אבטחה ישראלית ואמירותית משותפת על טיסות של החברות האמירותיות, שהפכו להיות מובילות ומועדפות על ישראלים ליפן, וייטנאם, תאילנד, הודו ועוד.
אז צריך גם לזכור. האירוע החמור הזה הוא עלבון לנשיא איחוד האמירויות, שמדינתו היא היום אולי הידידה הטובה של ישראל בעולם. חברות התעופה האמירותיות היו היחידות, ביחד עם החברה האתיופית, שטסו לישראל בזמן המלחמה. אסור להתעלל בהן ולהשפיל אותן. רק סידורי ביטחון נטו.
והאמת? היא מורכבת קצת יותר, ועיקרה: אין כל מידע קונקרטי על כוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל, יש חשש שהגברת הלחץ האמריקאי על איראן ודחיקת המשטר השורד בגבו אל הקיר, יביאו לירי חסר תבונה, אולי גם לישראל. החשש השני הוא מהתלקחות ביהודה ושומרון ואולי מניסיונות פיגוע גבולות או אירוע נקם איראני. בשטחים, אגב, אנחנו על זמן שאול, ויש בממשלה אחדים שמעוניינים לקצר טווחים לעימות.
כל אלה לא מצדיקים את הפחדת אזרחי ישראל ואת זריעת הבהלה על רקע מטוסי קרב של חיל האוויר, אלא מחייבים הערכות מצב רציפות, אחריות לכל מילה שיוצאת מהפה, וניהול ענייני הביטחון של ישראל במנותק מהשיקול הפוליטי והבחירות. אני יודע שאני מצחיק כעת חלק מכם, אבל ככה לפחות זה צריך להיות.
ערב הבחירות, ישראל ניצבת בשנת המלחמה הרביעית, כשכל הזירות פתוחות, עם יכולות פחותות אצל אויבינו, אבל עם תאווה גדולה לנקמה, הפתעה והרג. יש מתיחות, יש כוננות, יש הגברת זהירות, אבל אסור לאפשר לאף אחד לנצל זאת לטובת מאווייו הפוליטיים, במיוחד במציאות שבה שר הביטחון לא יכול להתייצב בפני ראש הממשלה ולומר לו "לא!", ובמציאות של קבינט וממשלה שמקבלים החלטות פה אחד – פיו של נתניהו.
הבחירות הקרובות חייבות להיות בראש ובראשונה על אחריותו לטבח 7 באוקטובר ולאירועים שקדמו, על מתן "כיפת ברזל" למשתמטים החרדים, על הרס השירות הציבורי, על השיסוי, הפלגנות וסדר העדיפות הלאומי המעוות שהנהיג כאן.
התרעות פיקוד העורף