היום מציינת מדינת ישראל שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר - האסון הכבד ביותר שקרה לישראל מאז השואה.
אבל האם באמת צה"ל ומדינת ישראל הפיקו את הלקחים ותיקנו את מחדל 7 באוקטובר? התשובה היא ממש לא.
אחרי שלוש שנים של מלחמה, צה"ל עייף ושחוק, בלי גיבוי מלא של הממשלה, עם מחסור בלוחמים ומחסור בציוד צבאי. לוחמי מילואים איבדו כבר את הקריירה האזרחית, וחלקם גם את המשפחות שהתפרקו. לוחמי סדיר שצה"ל סחט אותם עד הטיפה האחרונה - בלי אימונים, בלי חופשות ובלי זכויות.
צה"ל צועד למקום לא טוב. אסור לצה"ל להגיע למקום הקיצון שבו נמצא הצבא הרוסי. כולם רואים מה קורה לצבא לא מאומן, צבא שבו החיילים נדרשים לפעול ולפעול תוך קבלת יחס לא ראוי.
אין ספק שאין סיבה לפסטיבל הניצחון של טיסה 1037 - פסטיבל שהוביל בימים האחרונים ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקום חגיגות, היה מקום לצלול ולבדוק איך קרה המחדל. הבעיה היא לא רק בדרג המדיני המכהן. הברדק של הממשלה זועק בכל כיוון: בביטחון - במשמרת שלהם קרה האסון הנורא של טבח 7 באוקטובר. הצבא קורס מריבוי משימות, ממחסור בלוחמים וממחסור בציוד צבאי. המחדל של 7 באוקטובר לא נחקר. לא הופקו הלקחים האופרטיביים.
החינוך נמצא במקום רע. כולם יודעים את התוצאות של מבחני פיזה ואחרים. יוקר המחיה בשמיים, והציבור נמצא בנפילה, בהתרסקות, כשאין מישהו בסביבה שיאחז בהגה לפני הפגיעה בקרקע. בצפון ובדרום ישראל איבדה את המשילות. המשטרה בקריסה, וכבר לא יכולה להתמודד מול פרץ מעשי הרצח, דמי החסות, הפריצות לבתים, מעשי האלימות ותאונות הדרכים. ובאיו"ש צה"ל כבר לא הריבון, אלא חבורה של מאתיים נערי גבעות ופעילי ימין קיצוני. הם קובעים את החוקים ואת סדר היום.
הבעיה היא לא רק בדרג המדיני הנוכחי ולא רק בממשלה הנבחרת, אלא גם בחברי האופוזיציה, שלהם תפקיד חשוב בשמירה על ביטחון ישראל. תפקידם לאתגר את הממשלה.
בקורס מאבטחי אישים ביחידה 730 של השב"כ מלמדים את המאבטחים קודם כול לפעול, להגיב באגרסיביות מול כל איום. הלוחמים נדרשים לחתור למגע בכל מצב ובכל מקום. זה בדיוק מה שנדרש מחברי האופוזיציה: קודם כול להגיב, ובאגרסיביות. כך הם היו מחויבים לפעול אחרי הטבח, אחרי הכישלון בגיוס חרדים לצה"ל, בטיפול ביוקר המחיה, בכישלון במבחני פיזה וגם במחדל אבטחת הטיסות.
רק אתמול, באיחור רב, אחרי שהעיתונות היא זו שהצביעה על המחדל של טיסה 1037 בשבוע שעבר ועל הברדק באבטחת התעופה האזרחית - במקום להילחם, לדרוש בדיקה וחקירות ולשנות את המצב, הם פשוט נרדמו וישנו על האף.
במקום לטפל בסלע הקיום, הם שיחקו גולות והתעסקו בשאלה מי מבין כל המועמדים יהיה ראש הממשלה. בינינו, את מי זה מעניין? הספינה כבר טובעת. הלו, תתעוררו.
יותר חשוב לציבור להמשיך לחיות כאן מאשר לדעת מי מהכושלים יהיה אותו ראש ממשלה, מימין או משמאל. חשוב לציבור הביטחון שמר ביטחון כבר לא מסוגל לספק. חשוב החינוך של הדור הבא. חשובה המשילות בכל חלקי הארץ. חשוב שיוקר המחיה יהיה כאן סביר, וחשוב שצה"ל יישאר צה"ל מוכן ומיומן לכל איום.
הגיע הזמן שכולם יבינו: אין לנו מדינה אחרת, אין לנו ארץ אחרת. ישראל זקוקה לחזור ליסודות, לרצינות ולאחריות, כדי שכולם יוכלו לחיות כאן בביטחון וברווחה.
תתעוררו.
התרעות פיקוד העורף