שלוש שנים של שקט - ופתאום ערב הבחירות כולם ידעו | זלמן שובל

אם היו כל כך הרבה ידיעות על אזהרות לפני 7 באוקטובר, מדוע איש לא ידע על כך או לא פרסם זאת במשך שלוש שנים, ורק ערב הבחירות הן יצאו לאוויר העולם?

זלמן שובל צילום: יחצ
עקבו אחרינו
מוחמד בן זאיד ובנימין נתניהו על רקע בית שרוף מקיבוץ חולית מה-7 באוקטובר
מוחמד בן זאיד ובנימין נתניהו על רקע בית שרוף מקיבוץ חולית מה-7 באוקטובר | צילום: רויטרס, אריק מרמור פלאש 90
3
גלריה

מועד 7 באוקטובר השחור מחייב אחריות מיוחדת. הפתגם האנגלי "הכל מותר באהבה ובמלחמה" מפוקפק למדי כשלעצמו, ומפוקפק לא פחות בעניין תעמולת בחירות שכל קשר בינה ובין האמת מקרי בהחלט. השאלות אם היו אזהרות לפני 7 באוקטובר, למי ניתנו ומתי אכן רלוונטיות מאוד, ולא רק לבחירות, אך דווקא בשל כך יש להימנע ככל האפשר מעלילות.

גדי איזנקוט - 23.9.26
גדי איזנקוט - 23.9.26 | צילום: שרון לייבל, פלאש 90

האזהרות, כביכול, לא רק שהוכחשו עכשיו, אלא כבר נשללו בהודעה הראשונה של ממשלת האמירויות, שציינה שכל ידיעה ביטחונית מועברת גם לקהילת המודיעין הישראלית - כך שאם יש בכלל אשמים צריך לחפש אותם בשב"כ ובאמ"ן. כלומר, מי קיבל את האזהרה, לכאורה, ואולי סבר שאין בה חשיבות מיוחדת שמחייבת ליידע גם את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, כמו באותו לילה טרגי בין 6 ל-7 באוקטובר?

ואם הכוונה לאזהרה של ראש המודיעין המצרי, שנחת בישראל לשעה קלה (ודיבר עם מי?) - האם מה שלפי הדיווח בתקשורת היה השמעת אזהרה כללית על המצב העגום ברצועה שעלול להביא להתלקחות אם לא יועבר סיוע כלכלי דחוף יכול היה להתפרש כאות לאירוע מיידי? כך כנראה גם בעניין ה"אזהרה" ממקורות בלתי אמינים ברשות הפלסטינית. "הרי גם בעיתונות חוץ הופיעו הידיעות האלה", יטענו התמימים והמיתממים - ואולם כפי שכל מי שאמון על עניינים מסוג זה יודע, אין דבר קל משתילת ידיעות ממקורות מקומיים בתקשורת הזרה וקבלתן בחזרה כידיעות חוץ לכאורה.

כל הדברים האלה אכן צריכים להדאיג את הציבור הישראלי, שכמו בעניין ההידרדרות למלחמת יום הכיפורים בזמנו שוב הוכה בהלם, ורק ועדת חקירה שתהיה מקובלת על הרוב בציבור תוכל לספק תשובות נאותות בנושא.

ואם זו הייתה המערכה הראשונה, הרי שבעקבותיה באה המערכה השנייה, רק בהפוך: נרמז כי ראש הממשלה מפיץ אזהרות שווא על אירוע ביטחוני, כביכול לצורכי בחירות. כלומר, במקום "מחדל" ההתעלמות מהאזהרות נולד "מחדל" אזהרות השווא מטעמי בחירות - עד שבאה פרשת מטוס פליי דובאי שאישרה את האזהרה בדיעבד והוכיחה שהמציאות עולה לפעמים על כל דמיון. ייתכן שהיה מחדל שמחייב בדיקה, בעיקר בדובאי עצמה, אך לא זה מה שהכותרות המוטות רומזות לו, שכן האחריות על ההנחיה המקצועית וקביעת נוהלי האבטחה והפיקוח העליון, אפילו על טיסות אל על, הן של שב"כ.

דוד זיני, מירי רגב ורומן גופמן על רקע מטוס ''פליי דובאי''
דוד זיני, מירי רגב ורומן גופמן על רקע מטוס ''פליי דובאי'' | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90,חיים גולדברג פלאש 90,יוסי אלוני פלאש 90

יש מספיק סיבות לא להיות מרוצים מטיפול הממשלה בנושאים שונים גם בלי להיתפס להאשמות סרק. גם ראש הממשלה עצמו בסתר ליבו כנראה מודע לכך, ואיש לא יוכל לטעון ביושר שהאסון של 7 באוקטובר אינו מכתים גם את הדרג המדיני, לצד כל הממסד הפוליטי והצבאי. אך יצירת תרחיש מגמתי ומטעה למטרות פוליטיות לא רק שאינה משרתת את ההיסטוריה ואת מטרת האמת, אלא עלולה גם להוליד מחדלים נוספים בעתיד ואף לחבל בשיתוף הפעולה המודיעיני שבין ישראל לגורמים שבוודאי לא התלהבו לשמש אובייקטים לצורכי פוליטיקה ישראלית פנימית.

תגיות:
שב"כ
/
איחוד האמירויות
/
מוחמד בן זאיד
/
7 באוקטובר
/
ניסיון פיגוע בטיסת פליי דובאי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף