בריטניה אינה מסתירה את תפיסתה ביחס לירושלים. באתר הרשמי של ממשלת בריטניה נכתב כי הקונסוליה הכללית בירושלים מייצגת את ממשלת בריטניה בירושלים, ביהודה ושומרון ובעזה, וכי היא פועלת לקידום האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים שבין בריטניה לבין הפלסטינים. בריטניה גם מבהירה כי היא אינה מכירה בריבונות ישראל בירושלים וכי מבחינתה מזרח ירושלים היא שטח כבוש.
זוהי בדיוק הבעיה. בירושלים, בירתה של מדינת ישראל, מתקיימת במשך שנים נציגות דיפלומטית זרה שאינה כפופה לשגרירות הבריטית בישראל, ושפעילותה המדינית מכוונת במידה רבה כלפי הרשות הפלסטינית. מדובר במציאות חריגה, שמקורה בהסדרים היסטוריים שנוצרו הרבה לפני הקמת מדינת ישראל.
מדינה ריבונית אינה חייבת לקבל מצב כזה לנצח רק משום שהוא התקיים בעבר. שר החוץ סער הודיע ב־8 בספטמבר על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, כחלק משורת צעדים שננקטו בעקבות מדיניותה האחרונה של ממשלת בריטניה כלפי ישראל. לפי הפרסום הרשמי והדיווחים, ההחלטה התקבלה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
כעת מופעל לחץ על ישראל לחזור בה. בבריטניה כבר נשמעת הטענה שלישראל כלל אין סמכות לסגור את הקונסוליה, משום שמזרח ירושלים אינו מוכר על ידה כחלק משטחה הריבוני של ישראל. חוות דעת משפטית שפורסמה בבריטניה אף מבקשת מממשלת בריטניה להתנגד למהלך הישראלי.
דווקא משום כך אסור להתקפל. הוויכוח כבר איננו רק על מבנה ברחוב נשאשיבי בשייח' ג'ראח. הוא נוגע לשאלה בסיסית הרבה יותר: מי קובע את כללי המשחק הדיפלומטיים בירושלים – ממשלת ישראל או ממשלה זרה שאינה מכירה בריבונות ישראל בבירתה?
ישראל אינה צריכה לנתק את יחסיה עם בריטניה. להפך. בריטניה היא מדינה חשובה, ויש לישראל אינטרס ברור ביחסים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים חזקים עמה. לשם כך קיימת השגרירות הבריטית בישראל. אך יחסים טובים בין מדינות אינם יכולים לבוא על חשבון עקרון הריבונות.
אם בריטניה מבקשת להעניק שירותים קונסולריים לתושביה בירושלים, ניתן למצוא לכך מסגרת המקובלת על ישראל. אם היא מבקשת לקיים קשרים עם הרשות הפלסטינית, היא יכולה לעשות זאת בדרכים המקובלות ובכפוף להסדרים הרלוונטיים. אבל אין הצדקה לכך שבירושלים תפעל נציגות דיפלומטית עצמאית כאילו ריבונותה של ישראל בעיר היא עניין שניתן לעקוף.
ההחלטה שקיבל שר החוץ סער יכולה להיות נקודת מפנה במדיניות הישראלית בירושלים. במשך שנים ישראל ביקשה ממדינות העולם להכיר בירושלים כבירתה ולהעביר אליה את שגרירויותיהן. ואכן, בשנים האחרונות מדינות נוספות בחרו לפתוח או להודיע על פתיחת שגרירויות בירושלים. אבל לצד המאמץ להביא שגרירויות לירושלים, נדרשת גם מדיניות ברורה כלפי נציגויות הפועלות בעיר תוך שלילת ריבונותה של ישראל בה.
לכן המסר לשר החוץ גדעון סער צריך להיות פשוט: קיבלת החלטה נכונה מבחינת מדיניות הריבונות שהצגת. עכשיו צריך להשלים אותה. לא להיבהל מהלחץ המדיני. לא להפוך החלטה עקרונית לנושא למשא ומתן אינסופי. ולא ליצור תקדים שבו די בלחץ של מדינה זרה כדי שישראל תחזור בה מהחלטה הנוגעת למעמדה בבירתה.
סגירת הקונסוליה הבריטית אינה חייבת להיות מהלך נגד בריטניה. היא יכולה וצריכה להיות מהלך בעד עיקרון פשוט: מדינות המבקשות לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל עושות זאת תוך כיבוד ריבונותה. ירושלים אינה שטח הפקר דיפלומטי. אדוני שר החוץ, אל תעצור באמצע. קיבלת את ההחלטה – עכשיו לך איתה עד הסוף.
התרעות פיקוד העורף