האירוע בטיסת פליי דובאי מדובאי לישראל צריך להדליק נורה אדומה בתפיסה של אבטחת התעופה הישראלית. אין עדיין מקום לקבוע מי כשל באירוע. לכך נועד תחקיר מקצועי. אבל העניין מעלה שאלה בסיסית: מי אחראי על אבטחת התעופה בישראל והאם המערכת המורכבת הקיימת אכן עובדת כמערכת אחת?
התשובה היא שאין גוף אחראי אחד. הממשלה קובעת מדיניות. המל"ל אמור לתכלל ולתאם. שב"כ עוסק במודיעין ובסיכול טרור. רשות שדות התעופה מפעילה את מערכי האבטחה בשדות שבניהולה. המשטרה אחראית לאכיפה, לחקירות ולתגובה לאירועים שבתחומה. לצד כל אלה פועל גורם מרכזי – אגף הביטחון במשרד התחבורה. האגף עוסק באבטחת התעופה, בקביעת סדרי ביטחון ובפיתוחם, בהנחיות ביטחון לחברות תעופה ובאבחון ביטחוני של טיסות זרות. בתוך האגף פועל המרכז למבצעים לאבטחת תעופה – הממל"ת.
רשות שדות התעופה היא בעיקרה הגוף הרגולטורי של התעופה האזרחית. למערכת אבטחת התעופה מצטרפים חברות התעופה, צה"ל וחיל האוויר, מערך הסייבר הלאומי, המוסד, משרד החוץ וגופים נוספים. ריבוי גופים אינו מצביע בהכרח על חולשה. בתעופה המודרנית הוא הכרחי. אבל הוא יוצר שאלה קריטית: מי מחבר את כל הנקודות? אם קיים מידע על איש צוות בחברת תעופה זרה, מי מקבל אותו? מי מנתח אותו? מי מחליט אם האיש מהווה סיכון? מי מעביר את המידע? מי מוודא שההחלטה בוצעה? ומי בודק בדיעבד שהמערכת כולה פעלה כראוי?
מבקר המדינה כבר הצביע על הצורך בראייה לאומית מתכללת ובבחינה של חלוקת האחריות בתחום אבטחת התעופה הבינלאומית. בעקבות האירוע האחרון הורה ראש הממשלה לראש המל"ל לקיים תחקיר ובחינה מקיפים של מערך אבטחת הטיסות האזרחיות הזרות לישראל. זהו צעד חשוב, אך אסור להסתפק בבדיקת נסיבות האירוע בלבד.
בנוסף לצורך בקיום תחקיר מבצעי מלא, שיבדוק מה היה ידוע בכל שלב של האירוע, מי היה אמור לדעת, מי היה אמור לפעול ומה מנע מהמידע להיתרגם לפעולה, יש למנות צוות מקצועי רב־תחומי מקהיליית המודיעין והביטחון שישב על המדוכה, יקיים סיעור מוחות וימליץ לדרג המדיני על שיטה אופטימלית לאבטח את התעופה לישראל וממנה.
המטרה צריכה להיות ברורה: לא הוספה של שכבת בירוקרטיה נוספת, אלא יצירת אבטחה יעילה יותר ופחות מסורבלת. צריך לבחון מחדש את כל השרשרת: מודיעין, הערכת איום, החלטה, העברת מידע, ביצוע, פיקוח ובקרה, ובכל שלב צריכה להיות תשובה ברורה לשאלה, מי האחראי? אבטחה טובה אינה נמדדת במספר הנהלים או במספר הגופים, אלא ביכולת לזהות איום בזמן, להחליט החלטה נכונה ולוודא שההחלטה מתבצעת.