מה הבת שלך רואה כשהיא מסתכלת על העתיד? מה מחכה לה שם? בצל ימי הזכרון ל-7 באוקטובר היא יכולה לבחור נרטיב של גבורה נשית. סיפורי הגבורה של נשים במלחמת חרבות ברזל ובתקיפה באיראן מעוררי השראה. נשים הן היום כ-21% מהמערך הלוחם בצה"ל והדלת לסיירת מטכ"ל כבר נפתחה. אבל האם זה הסיפור היחיד שנמצא שם?
היום, ה-11 באוקטובר חל יום הילדה הבינלאומי – וביום הזה אני מסתכלת על הבנות שלי וחושבת על המסלול שנבנה כאן עבורן. עוד שבועיים יש לנו הזדמנות לשנות את המסלול הזה מהקצה אל הקצה. כי לצד הגבורה, התושייה והעוצמה – יש מי שעובדים 24/7 כדי להדיר נשים ונערות מכל ההשגים שהתנועה הפמיניסטית השיגה במאה השנים האחרונות.
אם נסתכל על הנתונים שנאספו בשנים האחרונות על מצבן של נערות נראה ששנות המלחמה והקורנה הותירו את הנערות שלנו מותשות. לפי סקר HBSC לשנת 2025, 36.5% מהבנות בכיתות ז'–י"ב סובלות כמעט כל יום מתסמינים של מצוקה – פי שניים מהבנים. בשנה השנייה למלחמה אובחנו בהפרעות חרדה ודיכאון חדשות 10,619 נערות, לעומת 7,448 נערים וחלה עליה של 22% בהפרעות אכילה. נערות נפגעות יותר מפגיעות מיניות – באופן פיזי או ברשת ולמרות שמוקד 105 מדווח על עלייה דרמטית בכמות הפניות, מרבית מהנערות שנפגעו לא פנו לאף גורם סיוע, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא ש"בכל מקרה לא יעשו עם זה כלום" – והן צודקות. נתוני איגוד מרכזי הסיוע מצביעים על כך ש81% מהתלונות על עבירות מין נסגרות.
ועכשיו – מה עשתה הממשלה בשנים האלה כדי לתמוך בהן?
במקום להרחיב את רשת הביטחון, המענים הנפשיים, היא פירקה אותה. מספר רישיונות הנשק הוכפל מאז פרוץ המלחמה, והקריטריונים הוקלו. היקף מקרי הרצח של נשים על רקע מגדרי הגיע לשיא של כל הזמנים! וישראל עדיין לא הצטרפה לאמנת איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים – כי כך נקבע בהסכם הקואליציוני.
במקביל, ההפיכה המשטרית לא נעצרה. היא מתקדמת בצעדי ענק, חוק אחר חוק. זה נשמע לפעמים כמו ויכוח משפטי רחוק, אבל לבנות שלנו היא נוגעת ישירות. כמעט כל הגנה על שוויון מגדרי שהושגה בישראל הגיעה דרך בית המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה. כך נפתחו בפני נשים קורס טיס ויחידות קרביות, וכך עוגנו הגנות בתעסוקה, מפני אלימות ובדיני המשפחה. כשמשנים את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.ות כך שהפוליטיקאים קובעים, וכשמאפשרים לממשלה להתעלם מחוות דעת משפטיות, לא נשאר מי שיעצור את ההחלטה המפלה הבאה. ובינתיים הממסד שמדיר נשים רק מתחזק. בתי דין דתיים, שאין בהם אף דיינת, הוסמכו להכריע גם בסכסוכים אזרחיים. מסלול חיים שפתוח בפועל רק לגברים עוגן בחוק יסוד. ההפרדה באקדמיה הגיעה עד הספריות והמעבדות. נערה שגדלה לתוך המציאות הזו לומדת שהזכויות שלה תלויות ברצון טוב של מישהו אחר. והיא עוד לא מצביעה ואין לה נציגות במקום שבו מתקבלות ההחלטות, ולכן היא הראשונה שמשלמת את המחיר.
מה הבת שלך לומדת מכל זה? היא רואה את פניהן של רופאות נמחקות משלטים בצפת – ואת בית החולים מתנצל בפני מי שהשחית. היא שומעת על נהג אוטובוס שהורה לנערות לעבור לאחור ולהתכסות. היא רואה כנסת שבה ירד מספר חברות הכנסת מ-45 ל-29, וממשלה שבה מכהנות 5 שרות מתוך 33. המסר ברור: הנוכחות שלך במרחב הציבורי מותנית, הגוף שלך הוא בעיה, והקול שלך פחות חשוב.
המחיר כבד עוד יותר לנערות שבשוליים. נערות ערביות ובדואיות מדווחות על חרדה ומצוקה גבוהות מאלה של בנים, ועל רובן כמעט אין נתונים, כי המדינה לא טורחת לפלח אותם לפי מגדר ומגזר. נערות להט"בק חוות עלייה חדה בהטרדות ובאלימות פיזית בבתי הספר, וכמעט מחצית מהתלמידים.ות הגאים.ות שהמלחמה השפיעה עליהם.ן בחרו "לחזור לארון". ובאותו צבא שבו נשים לחמו – התרחבו מקרי ההדרה והאפליה. לוחמות מוצאות ממוצבים כדי שלא יפגשו חיילים חרדים, וצה"ל מפרסם פקודות חדשות שהופכות את הארועים האלה למציאות נרחבת.
אז מה נוכל לעשות?
לא כל החוקים כבר בתוקף. חוק הוועדה לבחירת שופטים.ות וחוק היועמ"ש ייכנסו לתוקף רק אחרי הבחירות – ולכן עדיין אפשר לבלום אותם. הכנסת הבאה יכולה גם להצטרף לאמנת איסטנבול, להרחיב את השימוש באיזוק אלקטרוני ולהחזיר ראיונות אישיים לכל מבקש.ת רישיון נשק. היא יכולה לחייב חוות דעת מגדרית על כל הצעת חוק, לאכוף את האיסור על הדרת נשים, להשיב את התקציב לחינוך לשוויון ולמיניות בריאה, ולאסור טיפולי המרה בקטינים.ות.
לפני שאת.ה בוחר.ת, שאל.י את המפלגות: כמה נשים יש ברשימה שלכן, ובאיזה מקום? מה העמדה שלכן על אמנת איסטנבול? על ההפרדה באקדמיה? על עצמאות בית המשפט? ואם אין להן תשובה – זו בדיוק הבעיה.
ולא פחות חשוב, לדבר עם הבת שלך. וגם עם הבן שלך. אחת הסיבות הגדולות להצבעה נרחבת של צעירים.ות במפלגות אנטי דמוקרטיות היא חוסר החינוך הפוליטי שכולנו לקחנו בו חלק. אנחנו צריכות לספר להן.ם מה קורה, להסביר את הקשר בין תפיסות שמרניות לבין המציאות וההזדמנויות שלנו ביום יום. ב-27 באוקטובר, הפתק שלנו הוא הקול שלהן.
איזה עתיד את.ה בוחר.ת לבת שלך?