ביום שלישי ט"ז בחשוון, 27 באוקטובר 2026, בשעה 22:00, תיסגרנה הקלפיות ברחבי הארץ והגולל ייסתם על מערכת הבחירות הארוכה ביותר בתולדות הדמוקרטיות המערביות. מערכה שהחלה לפני ארבע שנים במקביל להקמת ממשלת הימין המלא, שהשמאל סירב להשלים עם קיומה.
מסתבר כי המערכה הפכה לישורת בלתי נגמרת. תשדיר המחץ מהלך האימים שנבחר כמנטרה מובילת הקמפיין: "אתה הראש, אתה אשם", כמו שוחזר משאריות של סרט בלהות הוליוודי כושל. מאז ועד היום הוא הוקרן ביו-טיוב ובאתרי האינטרנט יותר פעמים מ"חלף עם הרוח". שרידותו ארוכת הימים מעידה, אולי, על אפקטיביות, אבל מאידך בדידותו המזהירה כמסר יחיד של האלטרנטיבה, ייתכן שהיא הסיבה שבסופה של ישורת הסיום האינסופית כל צד מנצח על פי סקרי הערוץ שבו צופים מרבית תומכיו.
לפילבר הבחירות הקרובות גורליות לא פחות מלצדדים. הוא שם את המוניטין המקצועי שלו על כף המאזניים. האם יתגלה כמינה צמח מודל 77', או כמודל 91' של תא"ל חיים יעבץ? תא"ל חיים יעבץ? מי מכיר? מי זוכר?
יעבץ, ד"ר ותא"ל במיל', בכיר באמ"ן ומומחה לטכנולוגיות שדה הקרב העתידי, אייש את משבצת הפרשן המומחה בערוץ הראשון, שב-1991 היה עדיין מדורת השבט. עם שלם חיכה לשוב ולשמוע אותו קובע נחרצות מדי ערב כי בניגוד לחששות ולאיומים - טילים לא ישוגרו לישראל. כזכור, נחתו בישראל לבסוף כ-40 טילי סקאד עיראקיים שהכניסו מדינה שלמה לחדרים האטומים.
יעבץ עצמו נעלם באבחה מהמרקע ומן התודעה הציבורית. האם פילבר יהפוך ליעבץ, או שלהפך, פילבר - כמו מינה צמח ב-77' - יקבור מקצועית את מנו גבע ודור שלם של סוקרים לצידו?
ייתכן גם שדבר מאלה לא יקרה. כי בעוד הטעות ב-1977 הייתה טעות מובנית, ב-2015 ייתכן שהסקרים שיקפו אמת נקודתית, ורק בקצה הישורת חל סחף והליכודניקים נהרו לקלפיות. הנחה זו עולה בקנה אחד עם הסתמנותה של תבנית קבועה החוזרת בגרף הסקרים הרב-שנתי לאורך מרבית הקדנציות מאז המהפך: שליטתו העמוקה של השמאל בתקשורת מאפשרת לו להשיג עליונות מובהקת בסקרי דעת הקהל במהלך הקדנציה, כשקשיי הממשלה מועצמים והצלחותיה והישגיה מועלמים כליל, או למצער מודרים, מוצנעים ומגומדים.
לקראת בחירות הציבור הרחב מתעורר מאדישותו לפוליטיקה, והוא דורש מידע ומתעקש להיחשף גם לעמדת הצד השני, ולא רק לעמדות שבהן האביסו אותו כל העת חזור והאבס עד כדי בחילה.
תהום רעיונית
בחירות מוכרעות בסופו של דבר על ידי הציבור האדיש לפוליטיקה. זאב ז'בוטינסקי הגדיר אותו במחזהו "אדמת ניכר": "ההמונים עם הציונות האינסטינקטיבית והאינטואיטיבית". אזרחיות ואזרחים שבמהדורות החדשות, בעיתונים ובתקשורת האלקטרונית מדלגים על הנושאים הפוליטיים. בדיוק כשם שאחרים מדלגים על מדורי הבישול, הרכב, הספרות, הכלכלה או הספורט.
אבל גם הציבור האדיש לפוליטיקה או אפילו הסולד ממנה, לא יכול להתעלם ממנה ככל שהבחירות מתקרבות, והן הופכות לשיחת היום עם בני משפחה, חברים ושכנים.
במערכות בחירות רבות בעבר, יריית הפתיחה למערכת הבחירות הייתה גם יריית הפתיחה לתהליך מהיר של צמצום הפער בין מפלגת המערך/מפלגת העבודה לבין הליכוד. בבחירות הפרה-היסטוריות של 77', 81' ו-84' עשו את המלאכה תשדירי הבחירות בערוץ האחד בטלוויזיה.
אבל גם בלי ספי ריבלין, ולאחר שתשדירי התעמולה ירדו מאוד ברייטינג, עדיין רוב הציבור היה מגלה כל פעם מחדש, בסוף ישורת הסיום, שהליכוד אינה אילמת - אלא שהתקשורת בגדול פשוט סתמה לה את הפה, למעט עלי תאנה בודדים. ואז כל המידע והטיעונים החדשים היו מתפוצצים טריים ורעננים לקראת הבחירות, מרגע שחומת חוסר העניין והאדישות הייתה מתפוגגת.
גם הפעם, בקצה הישורת הבלתי נגמרת, ניכרים סימני האמת הקורעת לגזרים את מרבד השקרים ומטהרת את הביצה העכורה שיצרו נוזלי שטיפות המוח האינסופיות, שזיהמו באגרסיביות חסרת מעצורים את התודעה הציבורית.
טיעונו זה של בנט, שבמבט ראשון נשמע מתבקש, הוא לא פחות ממעורר חלחלה במבט שני. משום שהוא מצביע על אי-הבנה יסודית ועמוקה של הסיפור הציוני כולו. בסימטריה שמציע בנט מתחבא עיוות יסודי שאי-הבנתו האינטואיטיבית מצביע על ליקוי עמוק בהבנת המציאות שבה אנו חיים.
בין פשרה עם החרדים לבין כניעה לרע"מ ולמשותפת, פעורה תהום רעיונית יסודית הנוגעת לשורשי קיומנו בארץ הזו. תנאי היסוד האמיתי לשיתוף פעולה המקיים את המדינה היהודית היחידה בעולם הוא שותפות הגורל. ולכן נייר הלקמוס לקואליציה שישראל יכולה לחיות איתה הוא קואליציה עם כל המפלגות שהיינו מוכנים ורוצים שבוחריהן הצעירים ישרתו מחר בבוקר ביחידות הקרביות של צבא ההגנה לישראל, יחד עם אחינו הדרוזים והערבים הנאמנים למדינה ולסמליה. אין הדבר דומה כלל ועיקר לקואליציה עם מפלגות שאת מרבית בוחריהן בגילי הגיוס לא נרצה לקבל, בדור הזה, ליחידות הקרביות של צה"ל.
התרעות פיקוד העורף