יום השנה השלישי לציון טבח 7 באוקטובר שונה בתכלית מקודמיו. כי ב-7 באוקטובר השנה אנחנו כבר בקמפיין בחירות. הרי בשלוש השנים שחלפו, כל הימנואידים צרחו שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי. שזה משאל עם, נעבעך.
יש מצב שהכנף של ציון יושבת, יישלח לגריטה, או סתם יישאר בנבטים כפסולת לא ראויה. הצוות האדיר והמנופח שלו יועבר למשימות אחרות, ובכל גיחה שלו באוויר יטוס אבי האומה והמתחזה לצ'רצ'יל כאחד האדם בחברת תעופה ישראלית, או בטיסה פרטית אם ישלם עליה. אומנם עם אבטחה כבדה וסנג'רים שילוו אותו, אבל הוא כבר רגיל לזה. מנגד, יהיה לו כל הזמן שבעולם כדי להתמקד בהגנה המשפטית שלו. כי ההליך יימשך עוד כשנתיים ויותר, ואחרי זה הערעור לעליון יימשך עוד כשנתיים, מינימום. והנה חלפה לה קדנציה.
אבל רגע, לאן הוא בכלל יכול לטוס עם כל צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג? האמת, רק לאמריקע. גם שם הוא עלול להתקבל כאחד האדם. לא יהיה יותר קונגרס, עצרת האו"ם, הבית הלבן והמלון שהוא, אם האומה והילד"ז כל כך מחבבים בניו יורק. יישארו רק הפילנתרופים שלו ובני הדודים, אולי, שיארחו אותו לזכר הימים הטובים.
אז הפאניקה הזו עוטפת אותו בכל צעד בהווה ובעתיד הקרוב. הפאניקה אינה רק שלו, בעיקר לא שלו. היא מציפה את אם האומה והילד"ז בסוגיית האבטחה שהם מעוניינים בה לכל ימי חייהם. הם יודעים שזה לא יקרה, כמו השיט הרומנטי בדנובה, אם כי נורא בא להם שזה ימשיך. הם יהפכו את כל העולם ואשתו כדי שזה ימשיך.
סג"ל, כמו הרבה מאכערים מסוגו שיודעים הכל על הכל, עסוקים כבר שלוש שנים בהסטת האש מאהובם, אבי האומה. לא הפחד, לא הרשלנות, לא הפוליטיקה דרעק, לא ההפיכה המשטרית, לא ההתעלמות הממוסמכת מהאזהרות של שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי, רח"ט הערכה באמ"ן מאז פברואר 2023 - הם הגורמים לטבח 7 באוקטובר, אלא רק מחאת קפלן ואחים לנשק.
מתחילת הטבח נפלו 1,318 מפקדים ולוחמים, קציני משטרה ושוטרים ולוחמי שב"כ. היו גם עובדי ארגוני ההצלה, אבל הם לא בספירה. כמובן שסופרים גם 1,029 אזרחים מהנובה ויישובי עוטף עזה. בסך הכל נפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר כ-1,200 בני אדם. היו גם 248 חטופים, חיים ומתים. ארבעה חטופים היו בשבי חמאס עוד לפני כן.
הכישלון החמור ביותר הוא של מערכת הביטחון, צה"ל והשב"כ בהיערכות ובתפקוד. אם הגופים האלה היו ערוכים, לא היה טבח. אבל המפקד העליון הוא אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל, וגם הקיבינימט הביטחוני שלו קרס ולא תפקד. היומן שלו וציר הזמן מספרים את האמת מהשעות הראשונות של 7 באוקטובר.
הנתון הטרגי בסוגיית האבידות מייצג גם את המוחים של קפלן ופעילי אחים לנשק, שאינם חברים של הבן של סג"ל. אולי חלק מהם כן, אבל הוא לא התייחס אליהם. גיוס המילואים ב-7 באוקטובר כלל כ-360 אלף מילואימניקים ומילואימניקיות. חלק מהמפקדים והלוחמים משרתים, גם בסדיר וקבע, ביחידות העילית של צה"ל.
גם 11 לוחמי שב"כ מצוותי טקילה שנפלו בשעות הראשונות של 7 באוקטובר לא היו כולם ביביסטים, מידע ודאי שסג"ל לא טרח לברר. אנשי ונשות שב"כ שלא היו בטקילה, נרצחו או שאיבדו בני משפחה. יש גם פצועים. אבל הם חלאות, כן? אין מה לעשות, כך החליט סג"ל, וזהו.
זה לא המקום והזמן לפרט את תרומתו של ארגון אחים לנשק במגוון תחומים בימים הראשונים ללחימה משלב הבלימה. כי גועליציית האפסים שסג"ל מעריץ שלה, קרסה לחלוטין ולא תפקדה בתפקוד מינימלי. אבל סג"ל פסק שהם חלאות, כי הוא חייב להקריב אותם. לשיטתו, זה הדלק שיגרום לימנואידים לרוץ על הבוקר ב-27 באוקטובר, כדי להצביע מחל.
לסג"ל ולמגל יש השגחה אלוקית, לתפיסתם, שמותר לשקר אם זה נחוץ. לחלק מחללי הקורבנות של ה"חלאות" יש משפחות, עם ילדים, וגם הורים ואחים. אבל השכול של מחאת קפלן הוא שכול של חלאות או שכול חלאתי, תבחרו אתם.
אחרי הבחירות בעוד כשבועיים וחצי, אם וכאשר אבי האומה יצליח להרכיב כאן גועליציה של "המחנה הלאומי", עם החניוקים שמתעבים את המדינ'ע, סג"ל, ושאר המאכערים, ימשיכו לשכתב כאן את ההיסטוריה. מחאת קפלן ואחים לנשק יוגדרו כבוגדים דה-פקטו, המאכערים יצרחו שחובה להעמידם לדין באשמת בגידה. כל מי שתמך במחאה, עלול להישלח למחנות חינוך מחדש, שיטה שעובדת יופי בסין, אז למה לא אצלנו?
ועדת חקירה ממלכתית, או בכלל? הצחקתם את אשפה 14. העם החליט בקלפי שאבי האומה והמתחזה לצ'רצ'יל הוא קדוש ונקי מכל רבב. כפי שהגדיר אותו ינון מגל: "נהנה מהשגחה אלוקית". במקרה כזה, בהצלחה לנו, החלאות. כי שום דבר טוב לא מחכה לנו.
טוף, זה עוד לא היה לנו. טאקר קרלסון שלנו דורש ממשפחות החללים, הפצועים והחטופים לא למתוח ביקורת על אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל, כי הביקורת שלהם היא עלילת שווא. "אופציית המחילה" של כבוד אלוהים שנכנס בגופו ובמוחו של ינון מגל, היא אך ורק להצביע לליכוד. רק אז אלוהים שהוא ינון, יכיר בהם כמחוּלים.
המרדף שלו אחרי הכרה, רייטינג לאשפה 14 ולתוכנית הרדיו בהשתתפותו, מסכן אותו. גם אמרתי לו את זה, יותר מפעם אחת, היו גם הקלטות שעלו לרשתות. הוא עוד לא הפנים שהוא סכנה ברורה ומוחשית למחנה, שהוא משוכנע שהוא מוביל אותו, בכל דבר ועיקר. "עכשיו אתה עוד שולט במציאות שלך", אמרתי לו בעבר, "אבל יגיע השלב שהמציאות תשלוט בך".
והשלב הזה יגיע, הוא עלול להגיע גם לגהה. אין חכם כבעל ניסיון, אומרים בשבט שלו, אני בעל ניסיון. לי היו חברים ומשפחה שהרימו אותי מהקריסה, והחזירו אותי לנורמטיביות. אני מאוד מקווה שיש לו ושתהיה לו התמיכה הקריטית הזו, כאשר הקריסה תגיע. אני מבוגר מינון בעשר שנים, אני עברתי קצת-הרבה יותר ממנו בחיי. בעצם כמעט בכל, למעט שירותו הצבאי.
היו לנו עוד קצת אירועים השבוע, בימים שאחרי הנס בטיסת פליי דובאיי. אבל יש לנו גם אתנחתה קומית, שלא ניתן להתעלם ממנה. פופאי בן גביר, האדם שהשמיד את ביטחון הפנים של מדינת ישראל ואזרחי המדינ'ע, יצא בקמפיין מדליק: "אם אני הייתי שר הביטחון, לא היה 7 באוקטובר". נו, נו, הבנאדם ממשיך לחיות על הגבול הדק שבין הגימיק לקוריוז.
הפעם היחידה שפופאי לבש מדים בחייו, הייתה, אולי, אם התחפש לחייל בפורים. בתפקידו כמפקד המיליציה הוא כבר התחפש לשוטר מבצעי עם מדים על אופנוע, אז מעכשיו הכל יותר קל. אין לו מושג בתחום, כי ביטחון זה לא משהו שלומדים בקיבינימט הביטחוני, כשצורחים על הרמטכ"ל וראש השב"כ באמצעות מסרים שמישהו הכין לך בסלולרי, ובסיום הישיבה דיירי אגם הדרעק, שנכחו בה כחברי גועליציה, מדליפים מיד לטיפשורת עם תנאי מפורש: תדווחו שהייתי גיבור/ה.
עם פופאי בן גביר במשרד הביטחון, ההפגנות שהיו נגד ההפיכה המשטרית יהיו צ'יפס לעומת המחאה הצפויה. פופאי מתגאה במציאות שלפיה צה"ל פסל אותו לשירות, בגלל היותו חבר בארגון הטרור כך, בראשות הרב כהנא. אבל היו פעילים בארגון שנפסלו לשירות, נלחמו על הזכות, ואף שירתו בשירות קבע. אחד מהם, בן גילי, גדי סרווטמן, היה דובר התנועה, לפני שהוכרה כארגון טרור ונפסלה מהתמודדות לכנסת.
גדי התנדב, שירת כטבח, גם כמה שנים טובות בקבע, כאשר צה"ל ידע על עיסוקו הקודם. פופאי לא ניצל את ההזדמנות הזו, אבל היום הוא דורש את התפקיד השני בחשיבותו בגועליציית אפסים כלשהי.
מעבר להיותו עבריין מורשע, וחבר פעיל בארגון טרור עם עבר מוכח, הוא תומך נלהב של הטרור היהודי ביו"ש. אני מודע לכך שבשלטונו של אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל, סיווג ביטחוני גבוה אינו נדרש כדי לשרת אותו. אבל פופאי לא מתכוון להיות מאכער בלשכה, אלא אחראי לביטחון המדינ'ע. שום גוף ביטחוני לא יכול לחיות עם המציאות הזו. עצם העובדה שהוא, סמוצ'קנע גרנד-מייזר ואורית סטרוק חברים בקיבינימט הביטחוני, זו שערורייה שעוד לא הייתה כאן.
אז אני מנחם את עצמי שעדיין יש מנגנונים ביטחוניים של איזון ובלימה, שלא יאפשרו מציאות כזו. אי לכך ובהתאם לזאת, אני מביט על הקמפיין של פופאי כעל בדיחה עצובה נורא, שאולי עובדת על הציבור שבוחר בו. הם לא לבד, גם אני הייתי כזה בצעירותי, כי אני ציני שנדלק מפארטיות כאלה. כאשר רפאל (רפול) איתן ז"ל התמודד בבחירות כיו"ר צומת, הדפסתי אלף מדבקות עם חבר פרסומאי, "צריך כסיל בכנסת!", שאותן הדבקנו על השמשות האחוריות של מכוניות בתל אביב. כן, צחוקים.
וכי למה? כי עזר ויצמן ז"ל, שהיה שר הביטחון, אמר עליו בעת מינויו לרמטכ"ל: "שכל, יש לי גם בשבילו". ואני אהבתי את האמירה הזו. הוא השיג 8 מנדטים.
זו הייתה גם סגירת חשבון פתוח בשבילי. בתפקידו כרמטכ"ל (הוא כיהן חמש שנים, הכי הרבה בתפקיד) הוא הגיע לביקור בג'בל קתרינה, לביקור פתע עם מפקד מרחב שלמה תא"ל צורי שגיא ז"ל. הביקור לא היה ידוע לנו בג'בל מראש, רק התבקשנו לסייע בנחיתת מסוק, באמצעות רימוני עשן במנחת, בלי לדעת מי האורחים.
לאחר הנחיתה, רפול לא אהב את הופעתנו החיילית. חולצה מחוץ לדגמ"ח, רעמות של תלתלים ונשקים שהושארו בג'יפ, בתוך המנחת. הוא הורה לצורי לטפל בנו משמעתית. צורי עשה את זה קל. "קופמן, מה התאריך היום? תספור חמישה שבועות מהיום, טלפן אליי ונדבר על מתי אתה יוצא הביתה...".
בהמשך ליווינו את רפול למוצב, שהיה המתקדם ביותר מסוגו. בין השאר עם מצברים של צוללות, כי הג'בל היה הנקודה הגבוהה ביותר במזרח התיכון: 2,642 מטרים מעל פני הים. בסיום הביקור, ממש לפני שהכבודה עלתה למסוק, שאלתי את צורי אם יש אפשרות לחנינה או הקלה בעונש. תשובתו הייתה "לא!".
אז אי לכך ובהתאם לזאת, נשארתי בשפיץ של השטן שבעה שבועות ברציפות. במחבוש, בכלא צבאי, זה הרבה יותר קל. אז לא שכחתי.
במוצ"ש הגיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי "המחוננת" רגב, לריאיון מלטף אצל איילה חסון, בכאן 11. לדבריה, היא הגיעה לאולפן כדי להגן על עובדי משרדה, שחטפו ביקורת על תפקודם בפיקוח על טייסים וצוותי אוויר של חברות זרות. בעיקר מהאמירויות.
למחוננת אין בעיה להתייחס לאמת כאל המלצה בלתי מחייבת ב-כ-ל-ל-ל-ל-ל. לפי חוק שנחקק ב-2023, הפיקוח על עובדי החברות הזרות הוא באחריות משרד התחבורה. הוא מקבל את הנתונים מרשות המיסים, שכמובן מעוניין רק בחייבי מס ישראלים שטסים בחברות זרות. אם בעבר הסיכון הביטחוני בטיסה היה ממחבלים בחלל המטוס, אחרי טבח 7 באוקטובר גם הטייסים בקוקפיט הם סיכון, כל עוד לא הוכח אחרת. זה ברשומות, כן?
לשב"כ ולמוסד יש נגישות למידע, הם משתמשים בו לצורכי המודיעין שלהם. ב-2024 התפרסם דוח מבקר המדינה, שמצא ערימה של ליקויים בסוגיות ביטחוניות. איני יודע אם המחוננת הקדישה זמן לקריאת הדוח, הפקת לקחים ותיקונם. לפי הצהרת רשות המיסים, משרד התחבורה לא משך נתונים במשך שנתיים.
אבל רגב מצאה את האשם, קרן טרנר, ששימשה כמנכ"לית המשרד בתקופה שבה השר האחראי היה סמוצ'קנע גרנד-מייזר. "היא עסוקה עכשיו בקמפיין בחירות, אז היא מפילה הכל עליי", טענה המחוננת בלהט.
ובמה עסוקה המחוננת? היא בקמפיין בחירות של ארבע שנים, לא רק שנה. למשל, היא הרי מתחפשת לרבצען בכל יום שישי, עם תרגום לפרשת השבוע ברשתות. לא, היא לא רבה מוסמכת, היא רק מתחפשת, או שמישהו כותב בשבילה. אולי יש רב מוסמך במשרד, לך תדע. בכל מקרה, מאז הדוח היא לא תיקנה שום ליקוי.
יתרה מזאת, היא מיד הפילה את האחריות למחדל על השב"כ והמוסד. מאמש-מאמש בלי פחד. הרי שני הגופים האלו הם ת"פ אבי האומה והמתחזה לצ'רצ'יל, ורק שלו. אולי הוא התיר לה, אולי לא, אבל היא שיקרה מאוד-מאוד יפה. ומדובר בחברה בקיבינימט הביטחוני, כן? אגב, במסמך של המל"ל נקבע ששב"כ לא אחראי לסוגיה, ולא פועל בה מ-2021. והמל"ל התריע בפני משרד התחבורה והמחוננת, כמובן.
אם השב"כ והמוסד מפשלים לאורך ולרוחב, מדוע לא התרעת בקיבינימט? בכל מקרה, החוק קובע שמשרד התחבורה אחראי. בהמשך השבוע התברר ששני ראשי אגף הביטחון במשרד התחבורה, המנהל וסגנו, מחלטרים להנאתם ולקופתם האישית בייעוץ לחברות תעופה זרות. כי אצל יידעל'ך, כל כסף הוא געלט-קוידש. המחוננת לא ידעה על החלטורה הזו, היא עוד לא התייחסה אליה. אבל הביטחון התעופתי שלנו בחברות זרות, לא קיים. אין בכלל חיה כזו בטבע הארצישראלי. נגעת-נסעת. בהמלצת היועמ"שית, להב 433 תחקור את שני החלטוריסטים. אז הנה, קרן טרנר כבר לא אשמה בלעדית, היועמ"שית גלי בהרב מיארה אשמה, כרגיל.
היה ל"מחוננת" עוד טיעון מדהים. "באיחוד האירופי לא בודקים בכלל צוותים. בחברות אירופיות, כמו אייר פראנס, יש הרבה טייסים מוסלמים". איך ה"מחוננת" הגיעה לדרגת תא"ל בצה"ל בכלל, ולהיות דו"צ בפרט, מעולם לא היה ברור לי. צנזורית ראשית, זה הרבה מעל הכישורים שלה.
ה"מחוננת" לא כל כך בקיאה בחומר. בעולם ישנם כ-350 אלף טייסים מסחריים פעילים. בכל דקה נתונה יש כ-13 אלף טיסות פעילות באוויר.
מאמש-מאמש באוויר. בעולם חיים 1.4 מיליארד מוסלמים. סביר להניח שיש ביניהם טייסים, נכון, מירי? אבל את אחראית מיניסטריאלית על אגף הביטחון במשרד התחבורה. לא באיחוד האירופי, אלא כאן, אצלנו בכתריאליבק'ה. ב-30 השנים האחרונות היו שבעה אסונות תעופה בעוילם-גוילם, כתוצאה מריסוק של מטוסים בידי הטייסים. מדובר על אסון לכל 130 מיליון טיסות, באופן יחסי.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה, הוא מינוי אישי של ה"מחוננת". האירוע הגדול ביותר שטיפל בו בחייו היה הפקת הליכודיאדה. אין לי ציפיות ממנו, הוא רק סנג'ר של השרה. אבל אדם נטול כישורים ייחודיים במשרד שרגיש לאיומים תעופתיים, לא יכול לטפל בנושא כזה. הוא לא מבין על מה מדברים איתו. גם אם אני הייתי במקומו, הייתי נטול מושג. זה גדול עליי.
עכשיו תהיה חקירה. איני יודע מה יספרו שני החלטוריסטים לחוקרים. אני מקווה שיפטפטו הרבה, ואם יהיו כותרות מחקירתם, ה"מחוננת" תספר לנו שהיועמ"שית רודפת אותה. וחבריה למפלגה יגידו שהיא צודקת.
וינון מגל יאמר שזו עלילת דם שמובילה היועמ"שית, וידרוש מהשניים, וגם מנחקרים אחרים בהמשך, לשלשל פתק של מחל לקלפי, כדי שהוא ימחל להם. ואראל סג"ל יצרח במיקרופון שהחקירה היא תולדה של חלאות קפלן. שרק הם אחראים, כי הם "דיפ-סטייט", ואולי שני החלטוריסטים הם מחלאות אחים לנשק.
אבל מה שבאמת מעניין, מתי "המחוננת" תורה לאגף הביטחון במשרדה להתחיל לבדוק כל מידע על טייס זר שאמור להמריא לק"ק כתריאליבק'ה.
התרעות פיקוד העורף